בש"א 1510/94

תקציר

פסק הדין הוא לטובת המשיב, שהיה הבעלים הרשום של חלקת קרקע במג'דל כרום שבגליל המערבי, ששטחה הרשום בספרי המקרקעין הוא 16,840 מ"ר. החלקה הופקעה על ידי המערערת, מינהל מקרקעי ישראל, בשנת 1976, וסכום פיצוי בסך 383.40 ₪ נקבע על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, כולל הפרשי ריבית והצמדה. מינהל מקרקעי ישראל ערער על ההחלטה, בעיקר בהתנגדות לקביעת שטח החלקה וייעודה כ"קרקע לחציבה", ובבקשה לאמץ את חוות דעתו של השמאי על גובה הפיצוי במקום. השופט ג' בך הסכים עם עמדת בית המשפט המחוזי בסוגיה הראשונה, בקובעו כי השימוש בפועל בקרקע לצורך חציבה במשך למעלה מעשרים שנה, רובן חוקיות, מקנה למשיב זכות להמשיך בחציבה ובכך יש לפצות בהתאם. עם זאת, השופט בך קיבל חלקית את התנגדותו השנייה של המערער, וקבע כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שקיבל את עמדת השמאי המשיב ביחס לשיעור התמלוגים המשמש לחישוב הפיצויים, וקבע את השיעור על 2.5% לפי מחירון המערערת. בנוסף, קבע השופט בך כי המשיב זכאי לפיצוי בגין שטח של 360 מ"ר, דבר שלא בא לידי ביטוי מדויק ברישומים הרשמיים. לבסוף, קבע השופט כי זכויותיו של המשיב בגין הפקעת החלקה, ששוויה מוערך ב-108.3 ₪ נכון למועד ההפקעה בשנת 1976, יישאו בהפרשי ריבית והצמדה כפי שייקבעו על ידי בית המשפט המחוזי. כן חויב המשיב לשלם למערערת הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 25,000 ₪ בתוספת מע"מ. השופט מ' חשין והשופט י' קדמי הסכימו עם פסק הדין.