רע"א 1650/13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם. המבקש, שמכר סחורה לצד שלישי, ניסה לבטל שתי עסקאות בשל חשד למרמה. המשטרה, שהוזעקה למקום, סירבה להתערב במה שנתפס בעיניה כסכסוך אזרחי, שהוביל למכירת הסחורה לצד שני. לאחר מכן תבעה המבקשת את כל הצדדים המעורבים בתביעה אזרחית, אך בית משפט השלום אישר את טענותיה באופן חלקי בלבד. הן מדינת ישראל והן הצד השני ערערו על החלטה זו בבית המשפט המחוזי מרכז לוד, שהפך את פסק הדין הקודם. כעת מבקש המבקש לערער על פסק דין זה, אך הבקשה נדחית. בפסק הדין נקבע כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי התבסס על העובדות הספציפיות של המקרה ולא עורר שאלות עקרוניות או משפטיות. יצוין, כי טענותיה של המבקשת בדבר משוא פנים ועיוות דין אינן משכנעות, נוכח רשלנותה התורמת והתנהגותם הסבירה של השוטרים. זאת ועוד, התערבותו של בית המשפט המחוזי בממצאיו העובדתיים של בית משפט השלום אינה מצדיקה ערעור נוסף, מה גם שהוא התבסס על מסקנות משפטיות.