ת"א 26614-05-22

תקציר

פסק הדין עוסק בתביעה לאכיפת הסכם למכירת זכות דיירות מוגנת ולהורות על פינוי הדיירות המוגנת היוצאת, כאשר בהמשך יתקיים דיון בפיצוי בגין הפרת חוזה. בדיון שהתקיים ביום 28.11.2023 סוכם כי תביעת הפינוי תטופל תחילה. הנתבעים, שהיו דיירים מוגנים בירושלים, חתמו ביולי 2020 על הסכם לפינוי דירתם, המאפשר לתובעים לתפוס את מקומם כדיירים מוגנים. התובעים שילמו את דמי המפתח המוסכמים, אך חילוקי דעות התעוררו כאשר הנתבעים לא הצליחו לפנות את הדירה עד דצמבר 2020. למרות שהתובעים הסכימו בתחילה לבטל את החוזה בכפוף לפירעון, הנתבעים לא החזירו את מלוא הסכום והחזירו רק 570,000 ₪ מתוך 750,000 ₪ שהתקבלו. במסמכים שנחתמו בתחילת שנת 2022 אישרו הנתבעים מחדש את זכויות התובעים בדירה והכירו בחובתם להתפנות. למרות שקיבלו ארכות וחתמו על ערבויות נוספות, הנתבעים לא עמדו בהתחייבויות הפינוי או התשלום. נאמן שהיה מעורב בהליכי חדלות הפירעון של הנתבעים הציע פתרון, וסכום מוסכם נקבע להפקדה על ידי התובעים כדי להקל על הפינוי. הנתבעים טענו להקפאת הליכים בהסתמך על סעיף בוררות, אך זו נדחתה בשל עיכובים בהגשה וסירובו הקודם של הבורר להתקשר מבלי לשמוע את הנתבעים. בית המשפט לא מצא כל הפרה מצד התובעים, שכן היתרה שלא שולמה למשכיר הייתה מותנית בפינוי, דבר שלא קרה. גם ניסיונם של הנתבעים להעביר את האחריות לערב נדחה כפסול. בית המשפט הורה לנתבעים להתפנות עד ליום 7.1.2024, כאשר התובעים הונחו להפקיד את הסכום שהוחזר אצל הנאמן. בנוסף, יש להצהיר על כל תביעה כספית של התובעים עד ליום 15.1.2024. הנתבעים נענשו ונשאו בהוצאות בסך 5,000 ₪ לתובעים. ההחלטה ניתנה ביום 7.12.2023 ללא נוכחות הצדדים.