בד"א 9/89

תקציר

בית הדין הארצי למשמעת דחה את ערעורו של עו"ד יורם סהר על גזר הדין וגזר הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי בבאר שבע, וקיבל חלקית את ערעור הוועדה המחוזית באר שבע על גזר הדין. סהר הורשע בכך שלא מסר למרשו דוחות וכספים שנגבו מטעמו, והתעלם מבקשת הוועדה המחוזית לתגובה לתלונה שהגיש אותו לקוח. בית הדין המשמעתי גזר על סחר 18 חודשי השעיה, שישה חודשי מאסר בפועל והיתר על תנאי, בכפוף לתנאים מסוימים. הוועדה המחוזית ערערה על השעיה ארוכה יותר, וסהר ערערה על הקלה בעונש, בטענה שהחלטת בית המשפט המחוזי מוגזמת. בית הדין הארצי למשמעת לא מצא טעם בטענותיו של סהר ואישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. באשר לגזר הדין, ציין בית הדין את ההיסטוריה הענפה של סהר של התנהגות מקצועית בלתי הולמת ועבירות חוזרות ונשנות, המתפרשת על פני למעלה מעשור, שכללה מספר הרשעות בעבירות משמעת דומות, חלקן במרמה, ואף הרשעה פלילית בגין דיווח כוזב. סחר גם הושעה בעבר מעיסוק בעריכת דין מספר פעמים. בית הדין הדגיש את חומרת העבירות האחרונות של סהר, ובעיקר את התעלמותו מזכויותיו האלמנטריות של מרשו ואת השיהוי במענה לפניות הוועדה המחוזית, שיצרו דימוי שלו כעורך דין המנסה למעילה בכספי מרשו. בית הדין קבע כי סהר הפר באופן חמור את חובת הנאמנות ללקוחו, שהיא עקרון יסוד במקצוע עריכת הדין, וכי לא ניתן לתקן את הפגיעה בשמו הטוב של מקצוע עריכת הדין על ידי שביעות רצונו של הלקוח בלבד. הודגש כי עבירות חוזרות ונשנות של עורכי דין מהוות שיקול משמעותי להטלת השעיה ממושכת. בסופו של דבר דחה בית הדין את ערעורו של סהר וקיבל את ערעור הוועדה המחוזית, וגזר על סהר חמש שנות השעיה, בנוסף לעונשים שקבע בית המשפט המחוזי, שכללו את פרסום פסק הדין עם ציון שמו של סהר. פסק דין זה פורסם כדי לשמש אזהרה לעורכי דין אחרים.