ת"א 25070-12-17

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד שתי אחיותיו, הנתבעות 5 ו-6, ושתי קבוצות אחים, נתבעים 1-2 ו-3-4, בהתאמה, בבקשה לבטל שתי עסקאות למכירת מניות הנתבעים בחלקה מסוימת. התובעת טענה כי עיזבון אביהם המנוח לא חולק, ולכן הנתבעים אינם זכאים למכור את חלקם בחלקה, וכי בכל מקרה מדובר בעסקה מזויפת ובלתי חוקית ודינה להתבטל. הנתבעים טענו כי העיזבון אכן חולק, וכי העסקאות חוקיות ותקפות. בית המשפט קבע כי התובעת לא הוכיחה כי העיזבון לא חולק. מהראיות עולה כי התנהלות הצדדים הצביעה על כך שהעיזבון כבר חולק, וכי כל יורש החזיק בנכס מסוים, גם אם הדבר בא לידי ביטוי בחלקים לא מוגדרים של חלקה כלשהי. בית המשפט הדגיש כי חלוקת העיזבון אינה צריכה להיות בכתב, ומניות התובע והנתבעים נרשמו בהתאם לצו הירושה. יתר על כן, התובע והנתבעים ביצעו עסקאות מכר רבות בחלקיהם בעיזבון, שלא היו מתאפשרות אלמלא חולק העיזבון. עוד קבע בית המשפט כי התובעת לא הוכיחה כי עסקאות המכר היו בלתי חוקיות או גלויות לעין ודינן להתבטל. התובעת טענה כי מחירה הריאלי של הקרקע שונה מהמחיר הנקוב בהסכמים, וכי המחיר הנמוך נועד להונות את רשויות המס. עם זאת, התובעת לא הציגה כל ראיה התומכת בטענה זו, והנתבעים העידו כי המחיר ששולם היה המחיר האמיתי שסוכם. בית המשפט ציין כי שאלת השווי האמיתי של המקרקעין דורשת ראיות מומחה, אשר התובע לא הצליח לספק. באשר לטענת התובעת כי העסקאות נעשו תוך כדי שהיה עיקול על הקרקע, קבע בית המשפט כי הנתבעים לא ביצעו עסקה במקרקעין בעת העיקול, אלא התחייבות לבצע עסקה במקרקעין, דבר מותר. בית המשפט הדגיש כי העסקאות נעשו למכירת חלקם של הנתבעים בחלקה, ולא למכירת שטח מסוים בחלקה. למרות שהתובעת טענה כי יש לבטל את העסקאות בשל קיומו של הסכם חליפין קודם, בית המשפט מצא כי לא היה הסכם כזה. גם הנתבעים הכחישו את קיומו של הסכם כזה, ובית המשפט ציין כי היקף המחלוקת, כאמור בכתבי הטענות, אינו כולל סוגיה זו. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את תביעת התובע והורה לנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 5,850 ₪. בית המשפט ציין את הסתירות בעדויות הנתבעים ואת התנהגותם המשבשת במהלך המשפט, אך מאחר שנטל ההוכחה היה על התובע, סוגיות אלה לא הובילו לתוצאה שונה.