סע"ש 66957-09-19

תקציר

התובעת, עובדת במשרה חלקית, תבעה את מעסיקה לשעבר בגין זכאויות שונות הקשורות להעסקתה ולסיום העסקתה. בית המשפט פסק לטובתה בכמה סעיפים. ראשית, חויבה הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין אי מתן הודעה בכתב על תנאי עבודתה, כנדרש בחוק. הודעה זו הייתה מבהירה את זכויותיה ומסייעת ביישוב מחלוקות. שנית, השכר החודשי הקובע לחישוב זכויותיה של התובעת נקבע על 4,551 ₪, בהתבסס על שכרה השעתי והיקף משרתה הממוצע, שנמצא על 80.67%. זאת, בשל אופיים הלא אמין והפיקטיבי של רישומי שעות העבודה בתלושי השכר, שלא שיקפו את שעות העבודה בפועל. בגין אי ביצוע הפרשות פנסיוניות לקופת ביטוח על ידי המעסיק במהלך העסקתו של התובע, חויב הנתבע לשלם 17,112 ₪ כפיצוי. עוד קבע בית הדין כי התפטרותה של התובעת מהווה פיטורים על פי החוק, המזכה אותה בפיצויי פיטורים בסך 31,857 ₪, שכן אי ביצוע ההפקדות לפנסיה על ידי הנתבעת הצדיק את התפטרותה. עם זאת, התובעת לא הצליחה להוכיח כי נתנה הודעה מוקדמת כדין על התפטרותה, וכתוצאה מכך נוכו לה 3,991 ₪ מהסכומים המגיעים לה. כמו כן נפסקו לתובעת 3,402 ₪ עבור דמי חגים ששולמו בחסר, בהתבסס על חגי הקהילה המוסלמית, ו-4,014.5 ₪ עבור פדיון ימי החופשה השנתית שלה. היא הייתה זכאית לתשלומים אלה בשל היעדר רישום נאות של הנתבע ואופיים הפיקטיבי של תלושי השכר. בנוסף, ניתנו לתובע 2,019 ₪ כדמי הבראה ו-6,556 ₪ לדמי נסיעה, מאחר שהנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות לתשלומים אלה. בית המשפט אף פסק לתובעת פיצוי בסך 15,000 ₪ בגין הליקויים בתלושי שכרה ובהלנת שכרה, אשר נעשו ביודעין וברציפות. לאחר ניכוי ההודעה המוקדמת בסך 3,991 ₪, נקבע כי הסכום הכולל שחבה הנתבעת לתובע הוא 72,440 ₪. סכום זה, כולל הפרשי הצמדה וריבית, היה אמור להיות משולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. כמו כן חויבה הנתבעת בתשלום שכר טרחת עורך דינה של התובעת, בסך 12,000 ₪. לשני הצדדים הייתה הזכות לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.