ת"א 44816-12-19

תקציר

המבקשת ביקשה לאכוף פסק חוץ כנגד המשיבה, חברה ישראלית, על ידי הצגת התביעה בפני הבעלים ונושא המשרה של המשיב, שהיה אף הוא בעל מניות עקיף. המשיב טען כי יש לדחות את הבקשה מאחר שאינה נתמכת בתצהיר וכי היה על המבקש להגיש בקשה להיתר לשרת מחוץ לתחום השיפוט. עם זאת, בית המשפט קבע כי אין צורך בתצהיר וכי המבקש יכול להמשיך לפי תקנות סדר הדין האזרחי. השאלה המרכזית הייתה האם התקיימו התנאים ל"המצאה לבעל רישיון בניהול עסקים", אשר יאפשרו למבקש להגיש את התביעה בתוך ישראל. בית המשפט מצא כי שני המבחנים לכך - מבחן "עוצמת היחסים" ומבחן "אותו עסק" - מתקיימים. אין חולק כי למשיב הייתה רמה גבוהה של יחסים עם החברה בעבר וכי החזקתו העקיפה במניות ומעורבותו בחברות קשורות אחרות הביאו לכך שמערכת יחסים זו עדיין קיימת. זאת ועוד, לא הייתה מחלוקת כי המשיב והמבקש חלקו את אותו עסק. לפיכך, הבקשה לסילוק התביעה בישראל התקבלה, והמשיבה חויבה לשלם את הוצאות המבקש.