תלה"מ 41188-08-20

תקציר

התובע, שעבר פרידה וחתם עם הנתבע על הסכם ממון, הגיש תביעה להפחתת דמי המזונות שהוא משלם לנתבע מדי חודש, עקב שינוי נסיבות משמעותי. הוא טען כי מצבו הבריאותי והירידה בהכנסותיו מעבודה מצדיקים את ההפחתה. הנתבעת, לעומת זאת, ביקשה להותיר את סכום המזונות על כנו, שכן מצבו הכלכלי הכללי של התובע לא הידרדר, ויכולתו לשלם אף השתפרה. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי מצבו הבריאותי של התובע לא פגע ביכולתו לעבוד ולהתפרנס לאורך זמן. עוד נמצא כי הכנסתו השוטפת של התובעת, לרבות הכנסה פוטנציאלית, הייתה דומה ואף גבוהה מזו שהייתה בעת חתימת ההסכם. כמו כן, התובע החזיק בנכסים יקרי ערך, לרבות נדל"ן שהניב הכנסה פסיבית, ולא מיצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו. בית המשפט דן גם במשפחתו החדשה של התובע ומצא כי לידת ילדיו החדשים אינה מצדיקה הפחתת מזונות, שכן ההחלטה על הרחבת המשפחה התקבלה במודע. הכנסותיה של הנתבעת נבדקו ונמצא כי גדלו מעט אך לא באופן משמעותי מאז חתימת ההסכם, ונותרו באותו טווח. בית המשפט מתח ביקורת על התובע על חוסר תום לב במסירת מידע חלקי ומטעה על הכנסותיו והכנסות אשתו הנוכחית, מצב העסק המשפחתי ודמי השכירות שהתקבלו מרכושו. ככלל, קבע בית המשפט כי לא חל שינוי נסיבות מלא ומהותי המצדיק הפחתת דמי מזונות, ועל כן דחה את תביעת התובע. תחת זאת, חויב התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 20,000 ₪.