ת"א 2021/04

תקציר

המבקשת, שחתמה על כתב ערבות להלוואה שנטלה הנתבעת מס' 1, ערערה על דחיית בקשתה לחופשה כדי להתגונן מפני בקשת המשיב למתן פסק דין מקוצר בתובענה להשבת חוב. המבקשת העלתה מספר טענות, בהן טענה כי חתימתה על הערבות הושגה תחת לחץ וכי המשיב לא עדכן אותה בהחזרי ההלוואה, דבר שלטענתה מהווה הפטר מהערבות שלה. עוד טענה כי התנהלותו הרשלנית של המשיב וחיובי הריבית המופרזת פוטרים אותה מאחריותה. עם זאת, השופט מצא כי טענות המבקש חסרות פירוט עובדתי וערך משפטי. השופט הדגיש כי המבקש הסכים מראש לחתום על הערבות ולא הביא ראיות מספיקות לכפייה או מרמה. באשר לטענת המבקש כי לא נודע לו על פיגור ההלוואה, ציין השופט כי למשיבה לא חלה חובה סטטוטורית להודיע לערבים, וגם אם כן, המבקש לא פירט את הנזק שנגרם כתוצאה מכשל זה. טענותיה המעורפלות של המבקשת בדבר חיובי ריבית מופרזת ונזק שנגרם כתוצאה מארגון מחדש של הלוואה נדחו אף הן, שכן היא לא מסרה גרסה מפורטת של האירועים ולא פירטה את הנזק הנטען בה. ככלל, קבעה השופטת כי טענותיה של המבקשת אינן מהוות הגנה תקפה, ובקשתה להתגונן נדחתה. המבקש חויב בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 1,500 ₪.