עת"א 29829-04-16

תקציר

העותר, שהיה חסיד של אליאור חן, הורשע בהתעללות בילדים קטנים ונידון ל-17 שנות מאסר. הוא ערער לבית המשפט העליון, שהפחית את עונשו ל-14 שנות מאסר בשל מעורבותו הפחותה בהשוואה לאחרים. העותר טען כי סיווגו כאסיר בסיכון גבוה (ALMB) אינו נכון משום שלא היה לו קשר משפחתי עם הקורבנות והקשר שלו היה רק עם אליאור חן. עם זאת, בית המשפט חלק על כך, ופירש את החוקים הרלוונטיים באופן מכוון כדי להבטיח את שלום הציבור ולהגן על קרובי משפחתו של האסיר. נמצא כי העותר אכן עמד בקריטריונים לסיווגו כאסיר אלמ"ב, בהתחשב בחלקו בעבירות. יתר על כן, ועדת אלמ"ב קבעה באופן סביר כי רמת מסוכנותו הגבוהה של העותר לא פחתה, למרות הודאתו החלקית והשתתפותו בחלק מהתכניות הטיפוליות. החלטת הוועדה שלא לכלול אותו במעגל החופשה נחשבה אפוא סבירה ולא ראויה להתערבות. לפיכך נדחתה העתירה. פסק דין זה ניתן ביום 29.5.2016 בהיעדרם של הצדדים.