רת"ק 2559-10-24

תקציר

עניינו של פסק הדין בתאונת דרכים בה היו מעורבים שני נהגים: המבקשים, שנהג ברנו פלואנס, והמשיב, נהג רכב אופל. המבקשים תבעו מחברת הליסינג של המשיבה נזקי רכוש והוצאות בסך כולל של 33,041 ₪, וכן ציינו את הנהג כנתבע נוסף. המחלוקת העיקרית הייתה על האחריות לתאונה. בית משפט קמא קבע כי על חברת הליסינג של המשיבה לשלם למבקשים סך של 10,015 ₪, שכן מצא את המבקשים 2/3 אחראים ואת המשיב 1/3 אחראי לתאונה. המבקשים ערערו על קביעה זו, וטענו כי שגה בית משפט קמא טעות ברורה בכך שמצא את המשיב אחראי רק 1/3. הערעור נדחה. השופט ציין כי רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות היא צעד חריג, והקריטריונים להשגתו נוקשים. הכרעת הדין התבססה במידה רבה על קביעות עובדתיות, לרבות בחינת עדויות וראיות. בית המשפט מצא כי המבקש לא בדק די הצורך את הימצאותם של כלי רכב מתקרבים, להם זכות קדימה, בטרם פנה שמאלה. מיקום הנזק בכלי הרכב תמך אף הוא בגרסתו של המשיב לאירועים. ככלל, מסקנותיו של בית המשפט היו סבירות, ולא היו נסיבות חריגות המצדיקות מתן רשות ערעור. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, והפיקדון יוחזר להם.