ע"פ 8835/22

תקציר

הערעור, שהוגש על ידי עורך דין המייצג את עצמו, מערער על פסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה בראשות השופט הבכיר א' וישקין. עניינו של הערעור בהחלטת השופט שלא לפסול עצמם מלדון בעניינו של המערער, ת"א 3217-04-22, וכן בכ-40 הליכים נוספים. בקשת הפסילה של המערער התבססה על אירוע שהתרחש במהלך דיון בתיק אחר, בו השמיע לכאורה השופט הערות משפילות כלפי בנו של המערער ועמיתו עורך דינו, עו"ד אדיר גולן. המערער טען כי התנהלותו של השופט כלפי בנו יצרה חשש ממשי למשוא פנים ועלולה להוביל לאובדן אמון במשרדו. עם זאת, השופט הכחיש את רוב הדברים שיוחסו להם וסיפק הסבר חלופי לאלה שכן זכורים להם. הם גם הטילו ספק במניעיו של המערער, וטענו כי בקשת הפסילה נבעה מאי שביעות רצונו של המערער מהחלטות פרוצדורליות שהתקבלו במקרים אחרים. ערכאת הערעור דחתה את הערעור, ומצאה ספק אם בקשת פסילה כזו, הנוגעת לעשרות תיקים ומוגשת על ידי עורך דין ולא לקוחותיו, יכולה בכלל להישקל. בית המשפט הדגיש כי הזכות למשפט הוגן שייכת לבעל הדין ולא לעורך הדין, ולכן על בעלי הדין להעלות כל טענה למשוא פנים. לגופו של עניין, ערכאת הערעור לא מצאה עילה לפסילה. האירוע המדובר לא תועד בפרוטוקול הדיון, והסברו של השופט לדברים המיוחסים היה סביר. בית המשפט אמנם הכיר בכך שחלק מהלשון בה השתמש השופט בהחלטתו עשוי היה להיות בלתי ראוי, אך הוא לא סבר כי הדבר יוצר חשש ממשי למשוא פנים בכל ההליכים בהם מעורב המערער. משכך, הערעור נדחה, וההחלטה המקורית שלא לפסול את השופט התקבלה.