ערר 1146/20

תקציר

פסק הדין של ועדת הערר מתייחס לעררים על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים לאשר בקשה לחיזוק מבנה קיים, הוספת ארבע יחידות דיור ובניית מעלית חיצונית. הערעורים הוגשו על ידי שתי קבוצות: מרדכי ריכטר וחצרוני רחמים ונעמי. בין המשיבים היו הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, נוף מודיעין השקעות וגורמים נוספים. פסק הדין פותח בסיכום טענות המערערים, המתמקדות במספר סוגיות מרכזיות. אלה כוללים את מיקום המעלית, חסימת חלונות לכאורה והפרת הנחיות התכנון הקובעות העדפה למעליות פנימיות. עוד טוענים המערערים כי חיזוקי הבנייה סותרים את התכנית החלה, את הזכויות הקנייניות ואת הנחיות הנגישות. בנוסף, הם טוענים כי הבנייה תפגע בזכותם להגיש בקשה לפי תמ"א 38, וכי ליזם אין את ההסכמה הנדרשת מבעלי הנכסים. המשיבה, הוועדה המקומית ירושלים, מצדיקה את החלטתה בנימוק של עמידה בתכנית, למעט המעלית, וטוענת כי יש להכריע בנפרד בחיזוקים ובמחלוקות קנייניות. היא טוענת כי מיקום המעלית אופטימלי וכי התקבלו כל האישורים הנדרשים. המשיבה מס' 2, נוף מודיעין השקעות, מוסיפה כי התביעות הקנייניות אינן תקפות וכי הוועד אינו מחויב לתקנון הבית המשותף. לאחר ששקלה את הטענות, מקבלת ועדת הערר את העררים ומורה על דיון חוזר בפני הוועדה המקומית. נמצא כי החלטת הוועדה המקומית לא שקלה כראוי את כל הגורמים הרלוונטיים, ובפרט את מיקום המעלית והשפעתה על חלונות הדיירים. הוועדה מציינת כי ההחלטה אינה יכולה לעמוד כפי שהתבססה על מידע חלקי, ומורה על דיון חדש בו יוכלו כל הצדדים להציג את טענותיהם בנוגע למיקום המעלית. כמו כן, פסק הדין קובע כי הדיון החוזר יתחשב בדירת משרד הביטחון, המשמשת דייר נכה, יבטיח נגישות ויוסיף אישור מכבי אש כתנאי. העררים נדחים, והוועדה מדגישה כי יש להתייחס לסוגיות קנייניות ונגישות בנפרד, בפורומים הרלוונטיים. ההחלטה מותנית בהצגת מלוא העובדות, והערעורים נסגרים. על פסק הדין חתומים עמית אופק, יו"ר ועדת ערר מחוז ירושלים, ודנית סעדון, חברת ועדת עור מחוז ירושלים.