ת"א 1898/01
פסק-דין מחוזי תל-אביב-יפו
תקציר
התובעים תבעו את מינהל מקרקעי ישראל והקפיטל לקבלת פסק דין הצהרתי לפיו הם זכאים לזכות חכירה בנכס מקרקעין המכונה צרכנות. לחילופין, הם ביקשו פיצוי על שווי החצר. הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות או שיהוי. בית המשפט קבע כי התביעה נגד קפיטל היא חוקית ולא ניתן לדחות אותה בנימוקים אלה, שכן היא הועלתה לראשונה בכתב הגנה מתוקן. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעים לא הבאו ראיות מספיקות להוכחת טענתם בדבר הגדרת הנכס הנרכש וקיומה של חצר מגודרת. השופטת ציינה כי ההסכם עצמו הזכיר רק את הבניין הצרכני ולא כלל קרקע סמוכה. היעדר מסמכים תומכים וחלוף הזמן החלישו את טענת התובעים כי המכירה כללה חצר. כמו כן, התובעים לא יכלו לספק מדידות מדויקות או פרטי מיקום מדויקים לחצר הנטענת, דבר המקשה על מתן הסעד ההצהרתי או הפיצוי המבוקש. לפיכך, דחה בית המשפט את תביעת התובעים כנגד שני הנתבעים, מבלי לפסוק הוצאות, בשל נסיבות המקרה.
חקיקה מקושרת
ת"א 1898/01 נור סעיד כהן נ' מנהל מקרקעי ישראל, מחוזי (3.5.2007)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.