עת"מ 10024-10-17

תקציר

העותרים טענו כי תכנית המתאר המקומית (ח/297) אינה יכולה לסתור תכניות מתאר ארציות (תמ"א/13, תמ"א/21/3 ותמ"א/1/12), וכי ועדות התכנון כשלו בביצוע תסקיר השפעה על הסביבה, התעלמו מההיבטים הכלכליים של המקרה והפלו לרעה את העותרים. המשיבים טענו כי התוכניות שונו בהתאם לסעיפי הגמישות בתכניות הארציות, כי הסביבה החופית מצדיקה את אישור התכנית, וכי סעד העותרים הוא פיצוי כספי. בית המשפט מצא כי ועדות התכנון פעלו בהתאם לתנאים המפורטים בסעיף הגמישות של תמ"א/13, ולכן תכנית מ/297 אינה סותרת אותה או את תמ"א/21/3. זאת ועוד, בית המשפט קיבל את טענות ועדות התכנון כי תכנית מ/297 עונה על הדרישות לשינוי ייעוד שטח למלונאות בתמ"א/1/12, כי לא נדרש תסקיר השפעה על הסביבה במקרה זה, וכי ועדות התכנון לא התעלמו מההיבטים הכלכליים של התוכנית, במיוחד בהתחשב בכך שהעותרים יקבלו פיצוי כספי. עוד מצא בית המשפט כי טענת העותרים להפליה לא הועלתה בערעור למשיבה מס' 1 ודחה אותה, וכי הצעדים שנקטו ועדות התכנון שיקפו תפיסות תכנוניות עדכניות שמטרתן לשמור על הסביבה החופית. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין להתערב בהחלטות ועדות התכנון, שהתבססו על שיקולים תכנוניים מקצועיים, ודחה את העתירה מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים.