ת"א 1652/97

תקציר

התובעת, חברת בס, העוסקת בייבוא, שיווק והתקנה של מערכות אזעקה ומיגון ברכבים, תבעה את הנתבעת, חברת מתן, המפתחת ומייצרת מערכות ממוחשבות לניהול ואיתור כלי רכב, בגין הפרת חוזה. בס ומתן ניהלו משא ומתן וחתמו על מזכר הבנות בנוגע להפצת מוצרי איתור הרכב של מתן, שהעניק לבס זכויות הפצה בלעדיות. עם זאת, מתן המשיך למכור את אותם מוצרים לחברה אחרת, מובילטל, תוך הפרת מזכר ההבנות. בית המשפט קבע כי מזכר ההבנות היווה חוזה מחייב וכי מתן אכן הפר את ההסכם בכך שמכר אותו למובילטל. יתר על כן, בית המשפט קבע כי החוזה לא פקע או בוטל בשל אי ביצוע על ידי בס. היא גם פירשה את החוזה כמבחין בין מערכת ניהול ציי רכב לבין מערכת איתור רכבים, ואישרה כי מתן העניק בלעדיות לבס על האחרונה. השופט ציין כי מתן הטעה את בס בנוגע לטיב ההסכם עם מובילטל ומכר מוצרים למובילטל במחירים נמוכים מהמקובל עם בס. בנוסף, דחה בית המשפט את טענותיו של מתן בנוגע להפרות נוספות לכאורה של החוזה על ידי בס. נמצא כי מתן לא מילאה את התחייבויותיה בנוגע לתשתית הטכנית של המערכת ולא ניסתה לבטל את ההסכם עם מובילטל. עם זאת, השופט קבע כי בס לא סיפקה ראיות מספיקות כדי לתמוך בחלק מטענותיה, לרבות הטענה כי מתן שיתף מידע סודי עם מובילטל. בכימות הנזקים הכיר בית המשפט בכך שבס לא ביצעה בדיקת נאותות מספקת וייחס 30% מהנזק לרשלנותה. כפיצוי חויב מתן לשלם לבס 480,885 שקל, בצירוף אגרת בית המשפט, שכר טרחת עורך דין וריבית. כמו כן חויב הנתבע לשאת בהוצאות התביעה. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ב-23 במאי 2005.