ת"פ 3005-10-13

תקציר

הנאשם הואשם בהחזקת סכין וסמים. השופט החליט שלא להרשיעו, למרות שאכן ביצע את העבירות, בשל הנסיבות הייחודיות והחריגות של המקרה. ראשית, השופט התחשב בגילו הצעיר של הנאשם, 19 בעת ביצוע העבירה, ובגילו הנוכחי בן 22, וסיווג אותו כ"צעיר". שנית, הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירה, למעלה משלוש שנים, במהלכן חי הנאשם חיים נורמטיביים ולא היו לו היתקלויות נוספות עם החוק, הציב בפני בית המשפט אדם "חדש". שלישית, השופט שכנע את מצבו הרפואי הקשה של הנאשם, סיסטיק פיברוזיס, שהגביל מאוד את אורח חייו ואת השתלבותו בשוק העבודה, והקשה עליו להוכיח את הנזק הקונקרטי שנגרם כתוצאה מההרשעה. השופט הדגיש כי המצב הבריאותי לא צריך למנוע בעקיפין מהנאשם להימנע מהרשעה. בנוסף, השופטת לקחה בחשבון את עברו הפלילי הנקי של הנאשם, הסיכון הנמוך לפגיעה חוזרת, היעדר דפוסי התנהגות אלימה, הודאה ואחריות מלאה למעשיו, לצד החרטה הכנה שהביע על ידו. יתר על כן, השופט עמד על חומרת העבירה, והכיר בה כעניין חמור, אם כי לא מהחמורים שבחוק, ומצא לנכון, במקרה זה, לוותר על ההרשעה מבלי לפגוע באינטרס הציבורי. השופט הגיע למסקנה כי ויתור על ההרשעה והוראה לנאשם לחתום על התחייבות כספית שלא לבצע עבירה חוזרת, יהוו איזון בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס האישי של הנאשם, ויעניקו לו הזדמנות להמשיך להילחם במחלתו ולהשתלב בשוק העבודה. המוצגים הקשורים לפשע יושמדו, עד תום תקופת הערעור.