עת"מ 5116-07-10

תקציר

העותר, שרכש דירה שתשמש למגורים, שינה את ייעודה ללא היתר כדי להפוך אותה למשרד לאחר סכסוך עם שותפו. כשהוועדה המקומית גילתה זאת, הוא הגיש בקשה להיתר, שנדחתה בשל מחסור במקומות חניה ובשל ייעוד הנכס למגורים. על החלטה זו הוגש ערר לוועדת הערר המחוזית, שגם היא דחתה את הבקשה, בנימוק של מחסור במקומות חניה והצורך לשמור על אופי המגורים באזור. לאחר מכן הביא העותר את העניין לבית המשפט לעניינים מנהליים, וביקש סעד. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה על הסף, וקבע כי העותר לוקה בחוסר ניקיון, לאחר שהפר את החוק בכך שהפעיל את משרדו ללא היתר במשך שנתיים. זאת ועוד, לגופו של עניין לא הצדיקה התערבות שיפוטית בהחלטות גופי התכנון, שהתבססו באופן סביר על הצורך לשמור על ייעוד המגורים באזור ועל היעדר חניה. גם טענת העותר כי נפגעה זכותו לטעון טענות בפני הוועדה המקומית נדחתה, שכן ניתנה לו הזדמנות הוגנת לעשות כן בפני ועדת הערר. לפיכך נדחתה העתירה, והעותר חויב לשאת בהוצאות ועדת הערר.