תא"מ 55708-02-17

תקציר

התובע, עורך דין במקצועו, הגיש מספר תביעות כספיות כנגד לקוחו לשעבר, הנתבע. התביעות כללו תשלומים עבור רכב, המחאות ושכר טרחה עבור ייצוג הנתבע במספר תיקים. עם זאת, השופט פסק לטובת הנאשם בכל הסעיפים. באשר לתביעת רכישת הרכב, קבע השופט כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לעסקה או למעורבותו בה. הטענה נעדרה היגיון מסחרי, וגרסת הנתבע לאירועים הייתה סבירה יותר. בנוסף, נטל ההוכחה הוטל על התובע, שלא עמד בו, במיוחד בהתחשב בהיעדר חוזה כתוב בשל אי הכשרתו כעורך דין. התביעה נדחתה גם בנימוק של התיישנות. באשר לטענת השיקים, התובע לא הוכיח כי הנתבע קיבל ופדה את השיקים. הראיות שהוצגו לא היו חד משמעיות, והנאשם הכחיש שקיבל את השיקים. המכתב החלקי שהוצג כראיה לא היה מספק, והסברו של התובע למתן השיקים לא היה ברור. גם התביעה להוצאות משפט נדחתה. התובע אמנם ייצג את הנתבע בתיקים שונים, אך לא הביא ראיות מספיקות להיקף עבודתו או להסכמים כלשהם בנוגע לשכר הטרחה. הנתבעת הכחישה הסכמים כאלה, ונטל ההוכחה היה מוטל על התובע. יתר על כן, התביעות נדחו ברובן על פי חוק בשל העיכובים הממושכים בהגשתן. לסיכום, השופט הורה לתובע לשאת בהוצאות ובשכר הטרחה של ההליך המאוחד, בסך של 10,000 ₪, בשל מערכת היחסים הארוכה בין הצדדים, העליות והמורדות שלה והצורך להביא את העניין לסיומו. כל צד היה אמור לשאת בהוצאות הנוספות שלו.