ת"א 32392-07-22

תקציר

השופטת החליטה לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין בשל כישלונותיה החוזרים ונשנים של התובעת לדבוק בהחלטות בית המשפט ולהגיש סיכומים כנדרש. התנהלותו של התובע עלתה כדי זלזול בהליך המשפטי ובבית המשפט, שכן הם נכשלו באופן מתמשך בציות למרות הארכות והזדמנויות רבות שניתנו על ידי בית המשפט, פעמים רבות מעבר ללשון החוק. השופט הדגיש כי זכות הגישה לערכאות אינה מוחלטת ויש לאזן בינה לבין האינטרס הציבורי בניהול שיפוטי יעיל. זאת ועוד, השופטת בחנה בקצרה את גופה של טענת התובע ומצאה אותה חלשה, וציינה כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו בשל היעדרותו מעדות. השופט התייחס גם לחזקת התקינות המנהלית לטובת פעולות פקיד השומה. ההסברים שסיפק התובע בנוגע להליכי השומה והגבייה לא היו משכנעים, ולא הוצגו עדי מפתח שיתמכו בטענותיהם. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי סיכויי ההצלחה של תביעת התובע קלושים, וכי קבלת הבקשה לביטול פסק הדין תפגע באינטרס הציבורי. לפיכך, הבקשה נדחתה, והתובע חויב לשאת בהוצאות הנתבע.