ב"ל 57381-07-23

תקציר

התובע, אלונקה (סניטר) בבית החולים שמיר, טען כי עבודתו גרמה למיקרוטראומה, ולכן ביקש הכרה מהמוסד לביטוח לאומי כפגיעה בעבודה. הדיון התמקד בשאלה האם שגרת העבודה של התובעת היוותה בסיס עובדתי למיקרוטראומה. בית הדין בחן את טענות התובע בנוגע למתכונת העסקתו, לרבות היקף, תדירות ואופי עבודתו. בית המשפט מצא כי עדותו של התובע בנושאים אלה הייתה מוגזמת. שוכנע כי התובע קיבל פחות פניות למשמרת ממה שטען, וכי עבודתו כללה מגוון פעולות - הליכה, עמידה, הסעת חולים בדרכים שונות והובלת ציוד - ולא מונוטונית וחזרתית. עוד ציין בית המשפט כי פעולות ההרמה והדחיפה של התובע לא התרחשו בתדירות גבוהה או ברציפות, והציוד בו השתמש לא היה תקול באופן עקבי. בסיכומו של דבר, בית המשפט הגיע למסקנה כי התובע לא ביסס תשתית עובדתית למיקרוטראומה ודחה את תביעתו. כל צד היה אחראי להוצאותיו, ולכל צד הייתה הזכות לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.