ע"א 4827-07-10

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב לטובת המשיב מס' 1 ומחזק את ההחלטה להטיל על המערערת אחריות בגין מטען חסר של ציוד מגנזיום. הציוד היה מבוטח אצל המשיבה מס' 1 וחלקו נעלם בין מועד העמסתו על מכולת המערערת לבין הגעתו לגרמניה. בפסק דינו המפורט של בית משפט קמא נקבע כי המטען החסר נגרם ככל הנראה במהלך ההובלה ממפעל המגנזיום לנמל חיפה, שנעשתה על ידי המערערת, ולא בנמל עצמו. החלטה זו התבססה על עדויות עדים וראיות שהוצגו בבית המשפט. ערכאת הערעור מסכימה עם קביעותיו העובדתיות והמהימנות של בית משפט קמא, הנתמכות בראיות. טענות המערער, שבמרכזן תקיפת קביעות אלה, אינן מצליחות, שכן ערכאת הערעור פונה בדרך כלל לבית המשפט הפרוצדורלי בעניינים אלה. זאת ועוד, המערערת לא הציגה כל ראיה או עדות משכנעת לתמיכה בטענותיה כי המטען החסר לא התרחש תחת משמרתה או כי היא אינה אחראית לו. המשיבה מס' 1, לעומת זאת, הצליחה להוכיח כי סביר להניח שהמטען נעדר בעודו ברשות המערערת וכי היא פיצתה את המבוטח בהתאם לתנאי הפוליסה. באשר לסוגיית הנזק, קובע בית המשפט כי המשיבה מס' 1 זכאית להחזר בגין הסכום ששולם למבוטח, הכולל את עלות דמי המטען וההובלה, וכן כל הפסד רווח פוטנציאלי. טענות המערערת כי יש לצמצם את הנזק וכי המשיב מס' 1 לא חקר את העניין במידה מספקת, נדחות מחוסר ראיות. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערערת מחויבת לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב מס' 1 בצירוף הסכום שהופקד כעירבון.