בר"ע 52830-03-20

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המבקש לחופשה לצורך ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין מינוי מומחה רפואי נוסף לבחינת הקשר הסיבתי בין עבודתו של המבקש כנהג אוטובוס לבין ליקוי גבו. המבקש ביקש להכיר בליקויו כנפגע עבודה על פי תורת המיקרוטראומה, הטוענת כי תנאי עבודתו גרמו לנזקים קלים שהצטברו עם הזמן וגרמו לירידת הערך. חוות הדעת של המומחה, שבית המשפט מצא אותה סבירה, הגיעה למסקנה כי קיימת הסתברות של 50% לקשר סיבתי בין עבודתו של המבקש לבין ירידת ערך. עם זאת, המומחה גם קבע כי השפעת עבודתו של המבקש הייתה פחותה בהרבה מגורמים אישיים אחרים, כגון עודף משקל קיצוני שלו ותאונה מוקדמת יותר. בית המשפט הסכים עם הערכת המומחה ודחה את טענת המבקש כי המומחה סירב להתייחס לעובדות או סטה מהתשתית העובדתית המוסכמת. זאת ועוד, ציין בית המשפט את סירובו של המבקש להשלים את התשתית העובדתית למרות הצבעת המומחה כי פרטים כמותיים יסייעו להערכתו. בפסק הדין הודגש כי המבקש נשא בנטל ההוכחה והיה עליו למסור למומחה את המידע הדרוש. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה.