ת"א 9202/06

תקציר

התובעת, שהשתתפה בהפגנה נגד ההתנתקות בגוש קטיף בשנת 2005, טענה כי נפצעה כתוצאה ממכה שהנחית עליה הנתבע, שוטר שאבטח את האזור. לדבריה, היא וחברתה הלכו בצד הדרך כאשר הנתבע דחף את שתיהן בכף יד פתוחה, הפיל את התובעת ארצה ושבר את עצם החזה. גרסת התובעת נתמכה בעדותה של חברתה. הנאשמים הכחישו את הטענות. הנאשם טען כי אינו זוכר את האירוע ולחילופין כי הוא לא קרה. קצין המשטרה שפיקד על הכוחות באזור העיד כי לא ראה את האירוע וכי הנאשם היה עמו לאורך כל הזמן הרלוונטי. בית המשפט קיבל את גרסת התובע לאירועים, ומצא אותה אמינה ועקבית דיה, ודחה את הכחשתם הכללית של הנתבעים, אשר עמדה בסתירה בסיסית בעדויות עדי ההגנה. בית המשפט קיבל גם את אופן זיהויו של התובע את הנתבע, אשר בנוסף לראיות מצולמות התבסס על מאפייניו הפיזיים של הנתבע ועל התצפית הברורה של התובע עליו במהלך האירוע. בית המשפט קבע כי התובעת הייתה מודעת לכך שהיא נמצאת בשטח צבאי סגור, אך אין בכך כדי לפטור את הנתבעים מאחריות. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבעים אחראים לפיצוי נזקיו של התובע, כאשר האחריות הישירה מוטלת על הנתבע והאחריות השילוחית מוטלת על קצין המשטרה. בית המשפט פסק לתובע 40,000 ₪ בגין נזקים לא ממוניים, 1,000 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר ו-500 ₪ בגין הוצאות טיפול. הנתבעים חויבו לשלם לתובע סך של 41,500 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. פסק הדין ניתן לטובת התובעת.