ע"פ 5880-07-10

תקציר

המערער, תושב השטחים, הורשע על ידי בית משפט השלום בנצרת בשורה של עבירות, בהן גניבת בעלי חיים, הסגת גבול, היזק בזדון לרכוש, קשירת קשר לביצוע פשע, שימוש ברכב לביצוע פשע וכניסה לישראל שלא כדין. כתב האישום נגע למעורבותו בקשירת קשר לגניבת עזים מחווה חקלאית בישראל. המערער ושותפיו, שנשפטו בנפרד, תכננו וביצעו גניבה של מאות עזים יקרות ערך מחוות "עין כמונים". המערער, שנכנס לישראל שלא כדין, יחד עם שותפיו, פתח שער לחווה וגנב 196 עזים, אותן העבירו למקומות שונים. חלק מהעיזים נמצאו בבית המערער יום וחצי לאחר הגניבה. המערער טען כי רכש את העזים מאנשים לא ידועים, אך בית המשפט מצא את הסברו לא משכנע ולא עולה בקנה אחד עם ראיות אחרות. בית משפט קמא הרשיע את המערער וגזר עליו 54 חודשי מאסר בפועל, לצד קנסות ופיצויים. המערער ערער על הכרעת הדין וגזר הדין, בטענה לחוסר ראיות מספיקות, ניהול לא תקין של ההליך ועונש מופרז. ערכאת הערעור דחתה את הערעור, ומצאה ראיות רבות לתמיכה בפסק דינו של בית משפט קמא ולא נפלו טעויות פרוצדורליות שגרמו עוול למערער. בית המשפט הסכים כי התנהלותו של המערער במהלך המשפט, לרבות החלפת עורכי דינו, גרמה לעיכובים ולא הצדיקה התערבות בהכרעת הדין. זאת ועוד, בית המשפט לערעורים אישר את העונש, בהתחשב בנסיבות הקשות של המקרה, התכנון וההכנה המשמעותיים לגניבה וחלקו המוביל של המערער בעבירה. עם זאת, הקנס היה אמור להיות משולם בתשלומים, בהתחשב במאסר הממושך של המערער ובמגוריו בשטחים. הן ההרשעה והן גזר הדין אושרו פה אחד, והערעור נדחה.