עע"מ 5983/16

תקציר

פסק הדין נסוב סביב דחיית ערעור שדן בעתירת המערערים לקבלת אזרחות ישראלית על בסיס נישואין לאזרח ישראלי. בית המשפט, לאחר שבחן הן את הטיעונים בכתב והן את הטיעונים בעל פה, מצא טעמים ענייניים לדחות את הערעור בשל התנהלות המערערים בהליכים קודמים, שעניינה הסתרת עובדות קריטיות מבית המשפט המחוזי. השמטות אלה כללו פרטים על בקשה קודמת למעמד משנת 2012 ודחייתה, וכן את השתלשלות האירועים שהובילה לבקשה שנייה. מחדלים אלה נתפסו כחסרי תקינות, וניסיונם של המערערים לייחס את האשמה לבא כוחם לשעבר לא היה די בהם כדי לפטור אותם מאחריות. לגופו של עניין, הערעור נעדר עילה להתערבות, נוכח הוראות חוק האזרחות, המאפשר לבני זוג זרים של אזרחים ישראלים לרכוש אזרחות בהליך התאזרחות, המותנה בכנות הנישואין. בית המשפט הדגיש כי נראה כי מערכת היחסים בין המערערים תוכננה בראש ובראשונה כדי לאפשר את מגוריה של המערערת בישראל, כפי שמעיד היעדר קשר מתמשך או שפה משותפת, לצד אמירות סותרות באשר להיסטוריה של מערכת היחסים ביניהם. כמו כן, התגלו סתירות ביחס לכתובת המגורים של המערערים, אשר ערערו את הטענות בדבר חיים משותפים והבליטו חוסר כנות פרוצדורלית. לבסוף, התצהירים שסופקו על ידי בני משפחה וחברים לא הציגו ראיות משכנעות או משמעותיות לנישואין אמיתיים, ללא תיעוד מאושש כגון תמונות משפחתיות או הזמנות לאירוע. לפיכך נדחה הערעור, כאשר בית המשפט הורה למערערים לכסות את הוצאות המשיב בסך 7,500 ₪, וביטל צו ביניים מספטמבר 2016. פסק הדין, שחובר על ידי השופט ד' מינץ ואושר על ידי השופטים נ' סולברג וי' וילנר, משקף ניתוח מקיף שהוביל להחלטה פה אחד.