ס"ע 2858/08

תקציר

פסק הדין דן בזהות מעסיקם של התובעים, שהם רבנים ומנהיגים דתיים יוצאי אתיופיה, המכונים קייס, המועסקים על ידי מועצות דתיות. הנתבעות העיקריות הן מדינת ישראל ומספר מועצות דתיות. בית המשפט קובע כי המדינה והמועצות הדתיות הן מעסיקות משותפות של התובעים. פסק הדין דן גם בשאלת תקופת ההתיישנות ביחס לתביעות התובעים להפרשי שכר, וקובע כי התביעות אינן מיושנות, שכן הנתבעים הודו בזכויות התובעים להפרשי שכר במסמכים רשמיים שונים. באשר לזכאותם של התובעים לתשלום שכר בהתאם לדירוג השכר של רבני השכונות, פסק בית המשפט לטובת התובעים וקבע כי התובעים אכן זכאים לתשלומים אלה. פסק הדין דן גם בזכויות הפנסיה התקציבית של התובעים, וקובע כי התובעים 1-3, שהם רבנים, זכאים לפנסיה תקציבית מתחילת העסקתם, בעוד שהנושא מיותר עבור הקייס, שכן הם מקבלים שכר עד "אחרי 120". בית הדין בוחן גם את היחס הפרטני לתובעים ואת תביעותיהם לתוספות שכר בגין תפקידים שונים שמילאו, ופוסק לגבי כל תובע ובקשותיו הספציפיות. בנוסף, דן פסק הדין בטענת התובעים לאפליה על רקע מוצאם, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות, ומקבל את התביעה, ומורה לנתבעים לשלם לכל תובע פיצוי בסך 50,000 ₪. לבסוף, בית המשפט פוסק לתובעים הוצאות משפט בסך 75,000 ₪, שישולמו על ידי הנתבעים ביחד ולחוד. לנתבעים מוקנית הזכות לערער על פסק הדין בבית הדין לעבודה בירושלים בתוך 30 יום.