הפ"ב 153202/09

תקציר

בית המשפט דוחה את בקשת המשיב לבטל את צו העיקול הזמני בשל קיומו של חשש סביר שאי מתן הצו יעכב את ביצוע פסק הבוררות. צו העיקול הזמני שניתן ביום 2.2.2009 יעמוד אפוא בתוקפו. החלטה זו מבוססת על ניתוח של מספר גורמים. ראשית, המבקשת הוכיחה זכות לכאורה בכך שהציגה ראיות מהימנות המצביעות על הפרות הדדיות של ההסכם על ידי שני הצדדים. בעוד שהמשיבה טוענת כי היא אינה אחראית למרבית נזקיו הנטענים של המבקש, בית המשפט מוצא כי המבקשת הוכיחה די הצורך כי המשיב אחראי לנזק הנטען. שנית, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקש. המבקשת ביססה חשש סביר כי המשיבה העבירה את פעילותה העסקית לתאגיד אחר, MPL, ובכך למעשה פירקה את פעילותה הקודמת והקשתה על אכיפת כל פסק בוררות פוטנציאלי. הכחשת טענות אלה על ידי המשיב אינה מספקת ומעורפלת, ותורמת לחיזוק חששותיו של המבקש. בנוסף, טענות המשיב בדבר הטלת עיקול זמני על נכסי MPL מרמזות עוד יותר על קשר בין המשיב לבין MPL. בית המשפט מדגיש כי חששותיו של המבקש מפני הברחת נכסיו של המשיב הם אמינים ומוצדקים, והתנהגותו של המשיב תורמת באופן משמעותי לתפיסה זו. מנגד, טענות המשיב, המתמקדות בעיקר בחוסר תום הלב הנטען של המבקש, אינן משכנעות דיין כדי לגבור על עמדת המבקש. לבסוף, היסוד המיוחד של עיקול זמני, החשש הסביר לביצוע, מתקיים גם במקרה זה. המבקש הוכיח כי מעשיו של המשיב יוצרים חשש סביר לעיכוב ביצוע פסק הבוררות. הכחשת המשיבה והיעדר מידע מפורט על מכירת פעילותה ל-MPL תומכים בחששותיה של המבקשת. בית המשפט מגיע למסקנה כי יש להותיר על כנו את צו העיקול הזמני ומורה למשיב לשאת בהוצאות עורך דינו של המבקש, בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. החלטה זו מועברת לצדדים באמצעות פקס וטלפון ביום קבלת ההחלטה, 07/04/2009.