בג"צ 6126/20

תקציר

העתירה עוסקת במחלוקת על פרשנות הסכם נישואין בנוגע לתשלום מוהר, הנקבע על 5,000 דינר ירדני. בני הזוג התגרשו, והאישה לשעבר ביקשה להמיר את הסכום המקורי לשקלים חדשים ולהצמיד אותו למדד המחירים לצרכן ממועד הסכם הנישואין ועד למועד התשלום. בית הדין השרעי דחה את הבקשה, תוך שהוא מבחין בין מחירי מוהר הנקובים במטבע ישראלי לבין מחירי מוהר הנקובים במטבע חוץ. העותרת ערערה לבית הדין השרעי לערעורים, שגם הוא דחה את תביעתה ללא שימוע, בקובעו כי אין להצמיד את מחיר המוהר למדד, ללא קשר למטבע. לאחר מכן עתרה לבג"ץ בטענה כי בית הדין לערעורים חרג מסמכותו, פגע בזכותה להליך הוגן ויצר פסיקות מפלות בין נשים. עם זאת, בג"ץ דחה את העתירה, תוך שהוא דבק בעמדתו ארוכת השנים של אי התערבות בפסיקות הדין הדתי של בתי הדין הדתיים. הוא לא מצא פגמים פרוצדורליים והדגיש כי בג"ץ אינו משמש ערכאת ערעור על החלטות של בתי דין דתיים המבוססים על הדין הדתי. ההחלטה אישרה מחדש את התערבותו המוגבלת של בית המשפט בסדרי הדין הדתיים וציינה כי פסק הדין אינו רלוונטי לעניינו של העותר. העתירה נדחתה ולא נפסקו הוצאות.