רע"א 391/20

תקציר

פסק דינו של בית המשפט הוא דחיית בקשת המבקש לעיכוב ביצוע בכל הנוגע לפינוי יחידות דיור 0 ו-10 בנכס מסחרי. המבקש, השוכר את היחידות מהמשיב, לא הוכיח כי ייגרם נזק בלתי הפיך כתוצאה מהפינוי, מה גם שהנכס משמש לצורכי עסקים וכל נזק פוטנציאלי ניתן לפצות כספית. בית המשפט גם לא מצא כל הצדקה לטענות המבקש בדבר התיישנות, שיהוי והבטחות שלטוניות, בין יתר הטענות המקדמיות. משכך, צו הפינוי עומד בעינו, והמבקש הונחה לפנות את המקום עד למועד הנקוב, תוך חיוב בהוצאות משפט ואגרות. החלטה זו אושרה גם על ידי ערכאה גבוהה יותר, תוך שימת דגש על אופיו בר הפיצוי של פינוי רכוש עסקי ועל שיהוי המבקש בהגשת צו עיכוב ביצוע. חוסר הצלחתו של המבקש להוכיח נזק בלתי הפיך, בשילוב עם ליקויים ראייתיים, הביאו לדחיית בקשתו לעיכוב הליכים.