ת"א 6168-03-17

תקציר

בין התובע לנתבע סכסוך על דירה, שלגביה טוען התובע כי לנתבע אין זכויות לדיירות מוגנת. התובע מבקש להסיר את ידו של הנתבע מהדירה ומבקש סעד כספי. התובעת טוענת כי אמה המנוחה של הנתבעת, רות, איבדה את מעמדה כדיירת מוגנת בשנת 2013 עקב אי תשלום דמי שכירות ותשלומי ועד בית, ולכן הנתבעת אינה יכולה לרשת זכויות דייר מוגן. עוד טוענת התובעת כי גם אם רות הייתה דיירת מוגנת בעת פטירתה, הנתבעת אינה זכאית למעמד דיירת מוגנת לפי סעיף 20 לחוק הגנת הדייר, ומגוריו עם רות היו בחוסר תום לב. השופט פוסק לטובת הנאשם. השופט קובע כי מעמדה של רות כדיירת מוגנת לא אבד, שכן אי תשלום דמי השכירות לא היה פיצוי קבוע ונבע ממצב הדירה. כמו כן, השופטת מקבלת את טענת הנתבע כי התגורר עם רות למעלה מחצי שנה לפני פטירתה, ועל כן זכאי למעמד של דייר מוגן לפי סעיף 20(ב) לחוק הגנת הדייר. השופט קובע כי מגוריו של הנתבע עם רות לא היו מראית עין או מלאכותית, ותום ליבו נותר על כנו למרות הבנתו את ההשלכות המשפטיות של מקום מגוריו. לפיכך, השופט דוחה את תביעת התובע לפינוי הנתבע ומורה לנתבע לשלם לתובע סעד כספי בסך 22,625 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. השופט מחליט שכל צד יישא בהוצאותיו בשל הניהול המסורבל של ההגנה על ידי הנאשם.