בש"א 55813/05

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, כפי שעולים מהנתונים שהוצגו: **ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (בש"א 55813/05, תמ"ש 9470/00)** **מבוא** החלטה זו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים עוסקת במורכבות של מימוש צו פירוק שיתוף בדירת מגורים, במיוחד כאשר אחד מבני הזוג (המשיבה) אינו משתף פעולה ופועל באופן אקטיבי להכשיל את ההליך. התיק מציג שרשרת אירועים ארוכה ומפותלת, שבה בית המשפט, באמצעות מינוי כונסת נכסים, מנסה לאכוף את החלטותיו ולהביא לסיום הליכי פירוק השיתוף. ההחלטה מתייחסת לבקשת הכונסת לשכר טרחה, החזר הוצאות, וכן שחרורה מתפקידה. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **סמכות בית המשפט לענייני משפחה למינוי כונס נכסים:** * ההחלטה מתבססת על סעיף 26(א)(3) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, המקנה לשר המשפטים סמכות להתקין תקנות המסדירות את סדרי הדין והנוהג בבית המשפט לענייני משפחה, לרבות הוראות בדבר מינוי כונס נכסים, דרכי פעולתו ושכרו. * בהתאם לסמכות זו, הותקנו תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1994 (תקנות 258טז-258טו), המסדירות את מינוי כונס נכסים בתביעות בענייני משפחה וקביעת שכרו. תקנה 258טז קובעת כי שכר הכונס לא יעלה על 4% מתקבולי מימוש בדרך של מכירה. * **עקרון:** בית המשפט לענייני משפחה הוא בעל סמכות רחבה להפעיל מנגנוני אכיפה, לרבות מינוי כונס נכסים, על מנת להבטיח את מימוש החלטותיו, ובפרט בהליכי פירוק שיתוף. 2. **חריגה מסמכויות ותקנות סטנדרטיות:** * ההחלטה מצביעה באופן מפורש על כך שבנסיבות העניין, שכר הכונסת לא יכול להסתפק בשיעור של 4% הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי. זאת, משום שהכונסת נדרשה לפעול מעבר לפעולות השגרתיות של מכירת נכס (חיפוש קונה, ניהול משא ומתן, הכנת חוזה, רישום). * **חידוש משפטי/הרחבת פרשנות:** בית המשפט מכיר בכך שהתקנות הללו נועדו להתמודד עם מצבים "שגרתיים", וכי כאשר התנהלות צדדים להליך מכשילה את המכירה ומחייבת פעולות חריגות (כגון הליכי פינוי, פריצת מנעולים, מעורבות משטרה), יש לשקול קביעת שכר שונה. * **הכרה בסמכות מכוח חוק ההוצאה לפועל:** בית המשפט, בהתאם לסעיף 64 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ותקנות 97 ו-98 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1971, הסמיך את הכונסת לפעול למימוש הפינוי. בכך, הוא למעשה "הכניס" את מנגנוני חוק ההוצאה לפועל אל תוך הליך אזרחי רגיל, על מנת לאכוף את החלטותיו. * **הפניה לתקנות ההוצאה לפועל:** בית המשפט קיבל את גישת הכונסת כי תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב-2002, הן המתאימות יותר להערכת שכרה בנסיבות אלו, המצביעות על עבודה חריגה ומורכבת. סביר להניח שעל פי תקנות אלו, ניתן לפסוק שכר גבוה יותר או להביא בחשבון פרמטרים נוספים. 3. **קריטריונים לקביעת שכר כונס:** * ההחלטה מפרטת את הקריטריונים המנחים את בית המשפט בקביעת שכר כונס, כפי שמשתקפים מפסיקות קודמות (תמ"ש (ת"א) 5680/98, ע"א 778/81): * שווי הנכס שמומש. * הפעולות שנעשו, היקפן, ומידת המאמץ והטרחה. * הוצאות שהוצאו. * התוצאות הכלכליות שהושגו. * מומחיות ומוניטין של הכונס. * **יישום:** במקרה זה, בית המשפט יישם את הקריטריונים הללו באופן נרחב, תוך שימת דגש מיוחד על היקף הפעולות, המאמץ והטרחה, שהיו חריגים ביותר עקב התנהלות המשיבה. 4. **החזר הוצאות ופיצויים:** * בית המשפט פסק לכונסת החזר הוצאות משמעותי (44,596 ₪), וכן הוצאות נוספות (868 ₪) בגין הוצאות שליח והחלפת מנעול. * **חידוש/קביעה חשובה:** בית המשפט פסק פיצוי מוסכם למשיב (בעלה של המשיבה) בסך 9,500$ בגין הפרת ההסכם על ידי המשיבה. הדבר מלמד על כך שבית המשפט אינו רואה רק את הכונסת כצד הזכאי לפיצוי, אלא גם את הצד המשתף פעולה (המשיב), שסבל אף הוא מהתנהלותה של המשיבה. * **ההתנהלות מכבידה:** ההחלטה מבהירה במפורש כי התנהלות המשיבה "הכבידה על עבודת הכונסת" והובילה לכך שהכונסת נאלצה לנקוט בהליכי פינוי, דבר שחורג מתפקידה המקורי. 5. **התמודדות עם חוסר שיתוף פעולה וניתוק קשר:** * בית המשפט ציין כי המשיבה "ניתקה מגע עם עורך הדין שלה, עם בית המשפט ועם הכונסת", ולא עדכנה את כתובתה. כתוצאה מכך, לא ניתן היה לקבל את תגובתה לבקשת הכונסת. * **השלכות משפטיות:** העדר תגובה והתנהלות זו גרמו לעיכובים משמעותיים, אך גם אפשרו לבית המשפט לקבל החלטות על בסיס הראיות והטיעונים שהוצגו לו, ובאופן מסוים, ללא "הגנה" או "התנגדות" מצד המשיבה. * **פתרון לניהול כספים:** במקרה שהמשיבה לא תשתף פעולה בהעברת יתרת הכספים, בית המשפט הציע פתרון יצירתי: פתיחת חשבון בנק על שמה, הפקדת הכספים שם, והשקעתם על ידי הכונסת כנאמן. זהו מנגנון המגן על כספי המשיבה, תוך הקניית סמכות לכונסת לנהלם באופן סביר, ולשחררה מאחריות רחבה מדי, בכפוף לפיקוח. 6. **הקצאת שכר טרחה וחובות:** * **ניכוי מחלק המשיבה:** בית המשפט קבע כי כל החזר ההוצאות שנפסק לכונסת ינוכה מחלקה של המשיבה בתמורה. זהו עיקרון מקובל בהליכי כינוס, שכן לרוב, ההוצאות הנגרמות בגין כישלון שיתוף הפעולה של צד אחד, יוטלו עליו. * **חלוקת שכר הטרחה:** אף שהבקשה כללה קביעה לחלוקת שכר הטרחה בין המשיבים, בית המשפט לא פירט זאת בהחלטה המובאת כאן. סביר להניח שהחלוקה הסופית תתבסס על היקף התמורה שתתקבל ועל שיקול דעת בית המשפט. * **שחרור הכונסת:** בית המשפט הבהיר כי שחרור הכונסת מתפקידה יתרחש רק לאחר השלמת כל הפעולות הנדרשות, לרבות העברת יתרת התמורה (או הפקדתה בחשבון נאמנות) והגשת הודעה על ביצוע. **חידושים ודגשים משפטיים** * **גמישות בפרשנות התקנות:** ההחלטה מדגימה גמישות פרשנית של בית המשפט כלפי תקנות הקובעות שיעורי שכר טרחה מינימליים או מקסימליים. כאשר נסיבות התיק מחייבות פעולות חריגות ומורכבות, בית המשפט אינו מהסס לחרוג מהמסגרת הסטנדרטית, ואף להחיל תקנות מתחום משפטי אחר (חוק ההוצאה לפועל) על מנת להגיע לתוצאה צודקת. * **הכרה במאמץ חריג:** בית המשפט מכיר במפורש ובקול רם בכך שהכונסת השקיעה "עבודה הרבה וחריגה" וב"היקף עבודה חריג" בתיק זה. הכרה זו היא בסיס לקביעת שכר טרחה גבוה יותר, המצדיק את המאמץ שהושקע. * **אכיפה אקטיבית:** ההחלטה מציגה גישה אקטיבית של בית המשפט באכיפת החלטותיו, תוך שימוש בכלים העומדים לרשותו, כולל מינוי כונס נכסים והסמכתו לנקוט בצעדים קיצוניים (כגון פינוי בכוח). * **הגנה על הצד המשתף פעולה:** פסיקת פיצוי למשיב, בנוסף להחזר הוצאות לכונסת, משקפת את ההגנה שבית המשפט מעניק לצד אשר משתף פעולה עם ההליך, גם אם נגרם לו נזק כספי עקב התנהלות הצד השני. * **ניהול כספים במצב של העדר שיתוף פעולה:** המנגנון שהוצע לניהול יתרת התמורה באמצעות חשבון נאמנות הוא פתרון פרקטי ויצירתי להתמודדות עם מצב שבו אחד הצדדים אינו זמין או אינו משתף פעולה. **סיכום** החלטה זו מהווה דוגמה למקרים מורכבים בבית המשפט לענייני משפחה, בהם יש צורך להתמודד עם חוסר שיתוף פעולה קיצוני של אחד הצדדים. בית המשפט מוכיח גמישות, נחישות ויצירתיות משפטית על מנת להבטיח את מימוש החלטותיו, להגן על זכויות הצדדים המשתפים פעולה, ולספק לכונסת את התמורה הראויה למאמציה החריגים. השימוש במנגנונים מתחום ההוצאה לפועל, והכרה בעלות הכרוכה בהליכי פינוי מאולצים, מדגישים את ההתמודדות המעשית של בית המשפט עם אתגרים ביצועיים.