ע"ב 3942/04

תקציר

פסק דין זה עוסק בשתי תביעות הנובעות מיחסי עובד-מעביד ארוכי טווח בין אברהם לב (הנתבע) לדוד פרנס (התובע). בתביעה הראשונה שהוגשה על ידי הנתבע נטען כי התובע הפר את חובת האמונים שלו, התרשל בתפקידו וביצע עבודות פרטיות תוך שימוש במשאבי הנתבעת. הנתבעת מבקשת פיצוי בגין נזקים שונים הנובעים מפעולות אלה, לרבות עלות הסחורה הגנובה. התביעה השנייה, שהוגשה על ידי התובעת, דורשת פיצויי פיטורים, פיצויים בגין הפרות שונות של חוזה העבודה ופיצויים הנובעים מביטול פוליסת הביטוח של המנהל. בית הדין מצא כי התובע אכן פוטר שלא כדין ופסק לו פיצויי פיטורים שחושבו משכרו ברוטו בסך 66,874 ₪. השופט פסק גם לטובת תביעת התובע לפיצוי בגין אי הפרשתו של הנתבע לקרן השתלמות, והורה לנתבעת לשלם 29,652 ₪ בתוספת ריבית. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע 15,285 ₪ בגין ימי חופשה שלא נוצלו ו-11,500 ₪ בגין אי המצאת ביטוח מנהלים. עם זאת, השופטת ניכתה 52,300 ₪ מהסכום הכולל המגיע לתובע, המייצג את חלקו של התובע באחריות לנזק שנגרם כתוצאה מגניבת הסחורה. באשר לטענות הנתבע, בית המשפט הסכים חלקית לדרישתו לפיצוי בגין הסחורה הגנובה, וקבע כי התובע אחראי רק למחצית מהנזק, המוערך בכ-52,300 ₪. השופטת דחתה את מרבית טענותיה האחרות של הנתבעת, לרבות אלה הנוגעות לגמול שעות נוספות, פיטורים שלא כדין ועבודה פרטית, מחוסר ראיות או תום לב של התובעת. הנתבע גם לא הצליח בתביעתו להחזר דמי השתתפות עצמית בגין תאונות דרכים, שכן בית המשפט לא קיבל את טענתו בדבר רשלנות התובע. יתרה מכך, בית המשפט דחה את תביעת הנתבע לפגיעה במוניטין ובמקום זאת ייחס לו חלק מהאחריות לגניבת המשאית. בסיכומו של דבר, חויבה הנתבעת לשלם לתובע סכום נטו של פיצויי פיטורים, פיצויים בגין הפרשות לקרן השתלמות, ימי חופשה שלא נוצלו וביטוח מנהלים, בניכוי אחריות התובעת לסחורה הגנובה. סכום זה יצבור ריבית עד שישולם במלואו. כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.