ה"פ 17765-06-11

תקציר

התביעה דנה בזכויותיו של סלים בידס בעשרות חלקות קרקע בתל אביב, הרצליה, רמת השרון, פתח תקווה ובת ים. בידס ונציגיו טענו כי הוא ירש את האדמות מאביו וסבתו. בשנות ה-70 החלה בידס בתהליך קבלת קבלות לפי חוק הפיצויים על קרקעות שהפכו לנכסי נפקדים. עם זאת, התביעות לא טופלו כראוי בשל רשלנות הרשויות ונציגי בידס. הסוגיה המרכזית שנדונה בתביעה היא האם זכותו של סלים בידאס לקבל תשלומים לפי חוק הפיצויים עדיין עומדת בעינה, לאחר שתביעותיו לא נענו על ידי הרשויות במשך עשרות שנים. השופט מצדד במשיב וקובע כי המבקשת, סביוני רשל השקעות ומימון בע"מ, שרכשה את הזכויות מבידס בשנת 1994, אינה יכולה לרכוש יותר זכויות מאשר בידס עצמו. השופטת מדגישה כי השיהוי הניכר בפנייתו של המבקש לבית המשפט, עשרות שנים לאחר המועד שקבע המחוקק, אינו מצדיק מניעת תחולתה של דוקטרינת ההתיישנות. לפיכך, השופט מורה לדחות את התביעה משום שהיא אסורה על פי חוק. גם אם התביעה לא הייתה נדחית, היו לשופט ספקות לא מבוטלים באשר לזכאותה של ביידס לקבלת תשלומים לפי חוק הפיצויים, בשל ליקויים ראייתיים בהוכחת עילת התביעה, ובראשם הקשר בין בידס לבין הנכסים. כמו כן, קיים ספק לגבי אמיתות חלק מהמסמכים שהציג המבקש. לפיכך, השופט מחליט כי לא ניתן להיעתר לתביעה ודוחה אותה, תוך חיוב המבקש לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב בסך 40,000 ₪.