ע"א 69189-05-24

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור, והסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי הפרסומים הנדונים אינם עומדים בדרישת תום הלב של הגנת הבעת דעה "בזירה הציבורית". הדיון נסוב סביב יחסי הגומלין בין חופש הביטוי לזכות לשם טוב, כאשר הראשונים נהנים מסובלנות מוגברת, בעיקר כלפי אישי ציבור. בית המשפט מבהיר את בחינת תום הלב בהקשר של מקרה זה, ומדגיש כי מדובר בדרישה מצטברת לצד הבעת דעה. חזקות הסבירות והמידתיות הקבועות בסעיף 16 לחוק רלוונטיות למקרה זה. ממצאיו של בית משפט קמא, שהתבססו על נסיבות הפרסומים, תמכו במסקנה זו. בית המשפט מדגיש את הצורך להציב גבולות לחופש הביטוי, ובפרט למנוע את הפיכתו לחופש ביזיון, ואת ההשלכות השליליות האפשריות של ביטוי בלתי מוגבל, לרבות האפקט המצנן על השיח הציבורי. מאחר שהמערערת לא טענה את סעיף 7א לפקודת הנזיקין, בית המשפט לא התייחס אליה. לבסוף, הוחלט על דחיית הערעור, והמערערת נדרשה לכסות את הוצאות המשיבים, בסך של 10,000 ₪.