בג"צ 8652/11
פסק-דין עליון
תקציר
העותרת, שאינה יהודייה על פי מסמכים רשמיים אלא נכדתו של יהודי, ביקשה מעמד ישראלי מכוח חוק השבות המקנה לבני משפחה של יהודים זכות לעלות לישראל. משרד הפנים, לאחר שבחן את ראיות העותר, החליט שאין מקום להיעתר לבקשתה. המחלוקת המרכזית הייתה האם אביה של העותרת ואישה בשם רחל ארנבייבה קשורים זה לזה, שכן מסמך רשמי אישר את יהדותה של ארנבייבה. העותר הציג מסמכים שונים להוכחת קשר זה, אך נמנע מלהציג ראיות מספיקות בפני הרשויות הישראליות. רוב המסמכים היו נסיבתיים והעלו ספקות בשל חוסר עקביות, כגון שמות משפחה שונים והיעדר רשומות בארכיונים רשמיים. העותרת טענה כי נטל ההוכחה צריך להיות על המשיבים להציג העתק של ספר הלידה, אך בית המשפט חלק על כך מאחר שהעותרת לא עמדה בנטל ההוכחה הראשוני המוטל עליה. בית המשפט הדגיש את ההשלכות החמורות של מתן מעמד מכוח חוק השבות ואת הצורך בזהירות. מאחר שהעותרת לא הוכיחה די הצורך את זכאותה, דחה בית המשפט את העתירה וביטל את צו הביניים לטובתה. עם זאת, העותר הורשה להישאר בישראל שישה חודשים נוספים כדי לספק ראיות נוספות לרשויות או להגיש בקשה בדרכים אחרות לקבלת מעמד, ובית המשפט לא פסק הוצאות משפט.
חקיקה מקושרת
בג"צ 8652/11 סולמנובה דילדורה נ' שר הפנים, עליון (19.5.2015)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.