ת"א 5841-01-12

תקציר

כך ניתן בתיק בין שתי חברות, קבוצת תדיראן בע"מ ותדיקייר מיזוג אוויר מרכזי בע"מ (התובעות) וש.א.מ. מקררי מדבר בע"מ ובעליה אהוד רוזנפלד (הנתבעים). התובעים מכרו מוצרים שונים לחברה הנתבעת וטענו כי זו לא שילמה את מלוא התמורה. התובעים דרשו את יתרת החוב להם, שהסתכמה בסך הכל בכ-2.7 מיליון שקל. התובעים ביקשו גם להטיל על רוזנפלד אחריות אישית לחוב, בטענה כי היה תמהיל נכסים בינו לבין החברה וכי הוא ניהל את ענייני החברה באופן לא תקין. השופט פסק לטובת התובעים, וקבע כי החברה הנתבעת אכן לא שילמה את מלוא התמורה עבור המוצרים שהתקבלו. השופטת קיבלה גם את טענת התובעים כי רוזנפלד והחברה הם למעשה אותו הדבר, בהתחשב בכך שרוזנפלד השתמש בחברה כ"בנק" האישי שלו וניהל באמצעותה את ענייניו הפרטיים. השופט פירט את מצבה הכלכלי הקשה של החברה ואת חוסר יכולתה לפרוע את חובותיה, שנבע בעיקר מניהולו הכושל של רוזנפלד ומהתנהלותו הבלתי תקינה. בעקבות זאת החליטה השופטת להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את רוזנפלד באופן אישי בחוב החברה. רוזנפלד חויב לשלם לתובעים את יתרת הסכום בסך של כ-2.7 מיליון שקל, צמודה ובריבית משפטית ממועד הגשת התביעה. בנוסף, חויב רוזנפלד לשאת בהוצאות המשפט והוצאות המשפט של התובעים, לרבות שכ"ט עורכי דין, בסך 100,000 ₪.