ע"פ 40202/07

תקציר

המשיב, שלמה יהודה, הורשע בנהיגה תחת השפעה, עם רמת אלכוהול של 465 מיקרוגרם לליטר נשימה, כמעט פי שניים מהמותר בחוק. במקור נגזרו עליו קצת פחות משנה של פסילת רישיון ופסילה על תנאי לשנה נוספת. המערער טען כי העונש אינו תואם את חומרת העבירה ונופל מהמינימום החוקי של שנתיים פסילה לפי סעיף 39א לפקודת התעבורה. המשיב, תוך הודאה בעבירה, עתר לחזור בו מהודאתו, בטענה שמכשיר ההנשמה, המכונה "הינשוף", אינו אמין ואינו מאושר כראוי. כן טען לטעויות פרוצדורליות בכל הנוגע לבדיקותיו, עיתוי האירועים והיעדר הוראת פסילת המינימום המחייבת בכתב האישום. בית המשפט לא מצא פגמים פרוצדורליים המצדיקים ביטול פסק דינו של בית משפט קמא, ודחה את ערעורו של המשיב כחרטה שלאחר הודאה. המשיב בחר שלא להיוועץ בייעוץ משפטי בתחילה, וטיעוניו נתפסו בעיקר כמחשבות לוואי הנובעות מהעונשים, ולא כבסיס למשפט חוזר. בהדגישו את ההשלכות החמורות של נהיגה בשכרות, התייחס בית המשפט גם לערעור המדינה, שטען כי גזר הדין אינו משקף את חומרת העבירה. בשים לב לשיקול דעתו של בית המשפט במקרים של "נסיבות מיוחדות", בית המשפט לא מצא הצדקה לעונש מופחת והחזיר את פסילת המינימום של שנתיים כקבוע בחוק, תוך הדגשת הצורך להרתיע מפני נהיגה בשכרות ולהגן על שלום הציבור.