בר"ע 34548-06-18

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור ומבטל את החלטות בית המשפט האזורי שהטילו חובה על המערערת להגיש תביעת חוב למפרק החברה בפירוק. המקרה עוסק בעובד שתבע מספר מעסיקים, שאחד מהם עבר הליכי פירוק. בית הדין קובע כי אין חובה למצות הליכים נגד מעסיק בפירוק כדרישה להמשך הליכים משפטיים נגד מעסיקים אחרים. זה חל על מצבים של העסקה לכאורה בו זמנית עם מספר גורמים, כולל אלה שנמצאים בהליכי חדלות פירעון כמו פשיטת רגל או כינוס נכסים. על בית הדין האזורי להכריע בסוגיה על סמך פרשת שופרסל, הקובעת כי העובדים אינם נדרשים למצות את כל ההליכים האחרים בטרם הגשת תביעה לבית המשפט. במקום זאת, זכותו של העובד לבחור את הנתבע. זאת ועוד, בית המשפט מדגיש כי שהות ביניים להגשת ערעורים אינה מתאימה לדיון מעמיק בעניינים אלה, במיוחד כאשר הם מחייבים מעורבות של גורמים נוספים והעלאת טענות עובדתיות. פסק הדין מבהיר כי אי מיצוי ההליכים נגד החברה המפורקת על ידי העובד אינו פוטר בהכרח את המעסיקים האחרים מאחריות. כל צד יכול לטעון נקודה זו עוד יותר על סמך כתבי הטענות. לבסוף, נדרשים המשיבים לשאת בהוצאות המערערת ובשכר טרחת עורך דין, בסך של 4,000 ₪.