פ"ה 34635-05-21

תקציר

בית המשפט החליט כי אין לו סמכות מהותית לדון במקרה הנדון. התביעה, שהגיש עובד נגד מעסיקו, ממשלת ישראל ונתבעים נוספים, לרבות מנכ"ל משרד החינוך, אינה עומדת במבחנים לביסוס סמכותו של בית הדין לעבודה. ראשית, עילת התביעה כפי שנוסחה בכתב התביעה אינה נובעת מיחסי עבודה, אלא נוגעת לחוקיות ההליכים המשמעתיים נגד העובד. שנית, הסעדים המבוקשים, כגון ביטול קובלנות משמעתיות ושיהוי הליכים, אינם בסמכותו של בית הדין לעבודה. עוד מציין בית הדין כי חלק מהטענות שהעלה העובד, כגון אלה בדבר הפרת התחייבויות חוזיות מצד המעביד, הועלו רק בשלב מאוחר יותר של ההליך ואינן חלק מכתב התביעה. כמו כן, גם בקשות העובד בנוגע לקביעת מועדי דיונים ודמי נסיעה אינן עניינים הקשורים ליחסי עבודה ויש להפנות אותן לבית הדין למשמעת. לבסוף, גם התביעה נגד שניים מהנתבעים, הסתדרות המורים, שהעובדת הזמינה להשתתף בתביעה, נדחית, שכן העובדת לא ביקשה מהם סעד כלשהו, והם מבקשים להימחק מההליך. העובד חויב לשלם לנתבעים הוצאות בסך 2,000 ₪, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.