ת"א 1670/01

תקציר

המקרה נסוב סביב אחריותו של קבלן משנה לתאונה שאירעה באתר עבודה והובילה לפציעתו של אחד מעובדיו. העובד הגיש תביעה נגד מעסיקו הישיר, הנתבעת מס' 1, והמבטחת שלהם, הנתבעת מס' 2. הנתבעים שלחו הודעת צד ג' לרמת משולב בע"מ, החברה הקבלנית האחראית על הקמת הבניין, לרבות הפיגומים מהם נפל התובע. רמת, מצידה, שלחה הודעת צד ד' לנתבעים, ובה פירטה את אחריותם כקבלן הראשי וכמבטח. שני הצדדים הסכימו על פיצוי כולל של 60,000 ₪ שישולם לתובע, אך השאירו את שאלת חלוקת האחריות להכרעת בית המשפט. בית המשפט מצא כי הפיגומים, מהם נפל התובע, הוקמו על ידי רמת או שלוחותיה, ולא על ידי הנתבעים. עוד נקבע כי הן הנתבעים והן רמת חבו חובת זהירות כלפי התובע. עם זאת, התאונה נגרמה כתוצאה מבנייה לא נכונה של הפיגומים ולא נגרמה כתוצאה מרשלנות כלשהי מצד הנתבעים. לפיכך, האחריות העיקרית מוטלת על רמת כקבלן, ואילו על הנתבעים, כמעסיקיו הישירים של התובע, מוטלת גם החובה לספק לו סביבת עבודה בטוחה. בית המשפט הוסיף ובחן סעיף שיפוי בחוזה בין רמת לבין הנתבעים, במטרה לקבוע האם רמת פטורה מכל אחריות לשיפוי הנתבעים. הסעיף המדובר חייב, ככלל, את הנתבעים לשפות את רמת בגין כל נזק שייגרם לעובדיהם. השופט, בעקבות פסיקות קודמות, פירש את הסעיף באופן מצומצם והגיע למסקנה כי הוא אינו חל במקרה זה. התאונה לא נגרמה כתוצאה מרשלנותם הישירה של הנתבעים אלא כתוצאה ממעשיה של רמת, בעת שהקימו את הפיגומים. משכך, החליט בית המשפט כי הצדדים השלישיים (רמת) הם האחראים הבלעדיים לפיצוי התובעת והורה להם לשפות את הנתבעים במלואם, לרבות הפרשי הצמדה ממועד תשלום התובעת ועד למועד פסק הדין. החלטה זו התקבלה על בסיס נסיבותיו הספציפיות של המקרה, תוך התחשבות באחריות הנתבעים ורמת, כמו גם בפרשנות סעיף השיפוי.