ע"א 9291/04

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך על מימוש משכון בין ברוך קלמן ואווה קלמן (שיוצגה על ידי עזבונה, לאחר מותה), המכונים ביחד הבנק, לבין בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, המכונה הבנק. הדיירים משכנו נכס המכונה יחידת משק מס' 26 במושב חניאל כבטוחה להלוואה של עד 1,500,000 ₪ מהבנק, כולל הסכומים שהתקבלו ממשרד יתרון ביטוח חיים ופנסיה (1992) בע"מ, המכונה יתרון. משלא נפרעה ההלוואה, פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל, שהובילו לערעור הנוכחי. הדיירים טענו כי הם היו תחת לחץ כלכלי כאשר חתמו על המשכנתא וכי הבנק לא הסביר להם את סעיפי הוויתור. לטענתם, המשכנתא נועדה להלוואה ספציפית ולא לזו שבוצעה, וכי היא מוגבלת לחלקת קרקע ספציפית המשתרעת על פני 10,000 מ"ר. בית המשפט המחוזי דחה את טענות הדיירים, והוביל אותם לערער לבית המשפט העליון. כעת החליט בית המשפט העליון כי לערעור אין סיכוי להצליח, למעט סוגיה טכנית הנוגעת לגודל השטח המשועבד. הבקשה לסעד זמני מההוצאה לפועל נדחית, שכן המתלוננים התמהמהו בהגשת תביעתם, ועשו זאת רק לאחר ארבע שנים של הליכי הוצאה לפועל. עם זאת, השופט קבע כי בכפוף לערובות מתאימות, יש להגביל את הליכי הכינוס והמכירה למגרש מגורים בשטח של 10,000 מ"ר (חלקה א'). הסעד הזמני ניתן בתנאי שהמבקשים ימציאו ערבות בנקאית אוטונומית בסך 50,000 ₪ בתוך שבעה ימים.