רע"א 1857/13

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה מבלי לשקול כלל את תגובת המשיב. הסיבה לכך היא שבענייני בוררות, רשות ערעור על החלטת בית המשפט ניתנת בדרך כלל רק אם המקרה מעלה שאלה משפטית החורגת מהאינטרסים של הצדדים המעורבים, או אם יש צורך בהתערבות בית המשפט כדי למנוע עוול. במקרה זה, בית המשפט אינו מוצא עילה לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי שלא להפוך את פסק הבורר. בקשת המבקש הייתה בעיקרה ערעור מוסווה על החלטתו לגופה של הבורר, שלא ניתן לעשות זאת ללא הסכם המאפשר ערעור. המבקש טען, כי החלטת הבורר לדחות חלק מטענותיו על יסוד תקופת ההתיישנות מהווה עיוות דין, שכן היא נעשתה בשלב ההוכחות מבלי שניתנה לו הזדמנות לחקור בחקירה נגדית את המשיב ואת עדיהם. בעוד שעל בית המשפט להיות זהיר בעת דחיית תביעות, אין צורך שהבורר יבחן היטב את הראיות בכל תיק. דחייה על בסיס תקופת ההתיישנות יכולה להיעשות אך ורק על סמך כתבי הטענות, והבורר מוסמך לעשות כן. יתר על כן, לבורר הייתה סמכות לדחות את טענות המבקש על הסף, גם אם המשיב לא ביקש זאת באופן פורמאלי, והדבר בטרם שמע את כל העדים אינו מהווה עיוות דין. למבקש ניתנה הזדמנות להגיב לבקשות הדחייה ולא טען די הצורך כנגדן. לפיכך, החליט בית המשפט לדחות את הבקשה ומשלא התבקשה תגובה, לא ייפסקו הוצאות.