חדל"פ 70339-11-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים: **הליך ורקע:** פסק הדין עוסק בבקשת הנאמן לביטול צו פתיחת הליכים בעניינו של החייב (להלן: "היחיד") במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק"). צו פתיחת הליכים ניתן ביום 16.1.2025. הנאמן עתר לביטול הצו בשל אי-מילוי הוראותיו על ידי היחיד, לרבות אי-תשלום צו תשלומים שוטף, אי-הגשת דוחות הכנסות והוצאות, ואי-שיתוף פעולה עם הנאמן. יצוין כי זו הפעם השנייה בה מוגשת בקשה לביטול, כאשר בפעם הראשונה היחיד הסדיר את מחדליו. **התנהלות בית המשפט והיחיד:** בית המשפט העניק ליחיד הזדמנויות חוזרות ונשנות להסדרת מחדליו, תוך קביעת מועדים להגשת מסמכים ואישור הנאמן. למרות הארכות שניתנו, היחיד לא הגיש דבר, מה שהוביל בסופו של דבר למתן פסק הדין המורה על ביטול ההליך. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **"חסד המחוקק" וחובת תום הלב:** בית המשפט מדגיש כי הליך חדלות הפירעון, בדומה להליך פשיטת הרגל שקדם לו, מהווה "חסד המחוקק" המעניק לחייב הזדמנות לשיקום כלכלי. אולם, "היד המושטת כלפי החייב מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצדו". התנהגות חוסר הגינות או חוסר יושר מצד החייב הופכת את הפגיעה בנושים, אשר לא ייפרעו את מלוא חובם, לבלתי מוצדקת. עקרון זה מעוגן בפסיקה רבת שנים, כפי שמודגם בפסקי דין המוזכרים בסעיף 5 לפסק הדין (ע"א 1193/21 רחמני, ע"א 7113/06 ג'נח, ע"א 7375/18 גל, רע"א 962/20 מוחארב). 2. **חובות החייב במסגרת ההליך:** כחלק מחובת תום הלב, על החייב לעמוד בחובת גילוי מוגברת, לחשוף את מלוא המידע הנדרש, לעמוד במגבלות שהוטלו עליו, לשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו, ולשתף פעולה עם בעל התפקיד (הנאמן). פסיקות כמו ע"א 6892/18 רפאל, ע"א 3414/19 מיכאלי, וכן עניין רחמני, מחזקות עיקרון זה. 3. **זניחת ההליך:** אי-שיתוף פעולה וחוסר עמידה בהוראות צו פתיחת ההליכים, כפי שאירע במקרה זה, מהווים "זניחת ההליך על ידי היחיד". התנהלות זו מהווה הפרה יסודית של חובת תום הלב. **ההיבט החדשני וההשלכות:** 1. **הדגשת החזרה על מחדלים:** פסק הדין מדגיש במיוחד את העובדה שהיחיד שב וצבר מחדלים גם לאחר הבקשה הראשונה לביטול, מה שמוביל את בית המשפט למסקנה כי אין מנוס מביטול ההליך. התנהלות זו, של אי-הפקת לקחים גם לאחר מתן הזדמנות לתיקון, מחזקת את ההחלטה על ביטול הצו. 2. **החזרה להלכת אלקצאצי ותנאים להגשת בקשה חדשה:** בית המשפט מבהיר כי ככל שהיחיד ירצה להגיש בקשה חדשה להליך חדלות פירעון, עליו לעשות זאת בהתאם לתנאים שנקבעו ב-ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הלכת אלקצאצי"). הלכת אלקצאצי, שאושרה גם ביחס לחוק חדלות הפירעון החדש (כפי שמעוגן ברע"א 663/21 שייח יוסף מנאר), קובעת תנאים מחמירים להגשת בקשה חוזרת לאחר ביטול הליכים, ובכלל זה הפקדת כספים לקופת הממונה. הדבר מהווה חידוש משמעותי, בכך שהוא מבטיח שהחייב יפגין רצינות והתחייבות כלכלית משמעותית לפני פתיחת הליך חדש. 3. **הגבלות ביציאה מהארץ:** בית המשפט מורה על השארת צו עיכוב יציאה מן הארץ בתוקף למשך 90 יום. זוהי הוראה שנועדה להבטיח כי החייב לא ינסה להימלט מהתחייבויותיו או מהליכים משפטיים עתידיים. 4. **התייחסות לכספים בקופה:** פסק הדין מפרט את אופן השימוש בכספים שהצטברו בקופת היחיד, תוך קדימות להוצאות ההליך (שכר טרחת הנאמן, הוצאות, שכר השגחת הממונה) ולאחר מכן חלוקה לנושים. הדבר מבטא עיקרון של יעילות וסדר בניהול הליך חדלות הפירעון. **סיכום:** פסק הדין ממחיש את חשיבותה של חובת תום הלב במסגרת הליכי חדלות פירעון. התנהלות של אי-שיתוף פעולה, אי-עמידה בחובות ובדרישות, ואי-הפקת לקחים מהזדמנויות שניתנו, מובילה בהכרח לביטול ההליך. החידוש העיקרי בפסק הדין נעוץ בהצמדת תנאים מחמירים, המבוססים על הלכת אלקצאצי, להגשת בקשה חדשה לאחר ביטול, ובכך מבטיח בית המשפט כי החייב יתנהל באופן רציני ואחראי יותר בהליכים עתידיים.