תא"ח 19901-05-13

תקציר

להלן תמצית פסק הדין: נסוב סביב נכס מושכר הממוקם בחיפה, אשר בעליו, התובע מס' 2, העביר לכאורה זכויות לתובעת מס' 1. חוזה השכירות נחתם בין התובעת מס' 2 לבין הנתבעת, אשר הפרה לכאורה את ההסכם בכך שלא קיבלה היתר בניה לעבודות שיפוץ והשתמשה בנכס למטרות מסחריות ללא רשות. בנוסף, הנתבע סירב לכאורה לשלם דמי שכירות עבור תקופת האופציה. התובעת מס' 1, בעלת הזכויות החדשה, דורשת פינוי. פסק הדין נוטה לטובת התובעים, ומורה על פינוי הנתבע מהנכס. השופט דוחה את טענותיו המקדמיות של הנתבע, וקובע כי לתובע מס' 1 יש זכות לתבוע, ואין להעביר את התביעה לבוררות או לגישור. השופט מגיע למסקנה כי הנתבעת הפרה את הסכם השכירות, לרבות בכך שלא שילמה דמי שכירות ושימוש בלתי מורשה בנכס, דבר המצדיק פינוי. כמו כן, השופטת מבקרת את התנהלות הנתבע במהלך המשפט, המאופיינת בטקטיקות שיהוי, ופוסקת לתובעים הוצאות ושכר טרחת עורכי דין. הנתבע מצווה לפנות את הנכס בתוך 14 יום ולשלם את הוצאות התובעים. סיכום זה לוכד את עיקרי פסק הדין הארוך, תוך התמקדות במחלוקות המשפטיות, נימוקי השופט וההחלטה הסופית.