ע"א 38547-02-14

תקציר

השופטים דחו את ערעורו של המערער נגד המשיב, בקובעו כי הוא נסוב בעיקרו סביב קביעות עובדתיות שמוטב להשאיר לפסק דינו של בית משפט קמא. ערכאת הערעור הסכימה עם בחינתו המדוקדקת של חומר הראיות, לרבות מינויו של מודד, מר זידאן סוהיל, שעדותו תמכה בעמדת המשיב. לדברי השופטים, המערערת לא התנגדה לשכירות משנה של הנכס טרם הגשת התביעה ולא הציגה טעמים סבירים לכך לאחר מכן. כן הסכימו עם פרשנותו של בית משפט קמא לסעיף 22 לחוק השכירות וההלוואות, אשר התיר את שכירות המשנה ללא הסכמת המערערת, במיוחד בהתחשב בנסיבות ובאופיו של הסכם השכירות. באשר לתביעת המערערת לדמי שכירות שלא שולמו, תמכו השופטים בדחיית בית משפט קמא, בנימוק של חישובים לא ברורים וחוסר ראיות. עם זאת, הם הוסיפו צו המורה למשיבים לפנות ערימת קרקע מאזור המדרון בתוך 30 יום. בית המשפט גם בחר שלא להתערב בהוצאות שנפסקו על ידי הערכאה הנמוכה יותר ופסק כי הפיקדון יוחזר למערערת. הערעור נדחה, והשופטים הגיעו למסקנה כי למעט ההבהרה בעניין פינוי הקרקע, הם מסכימים עם פסק דינו של בית משפט קמא.