פ"א 41205-06-15

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור אך אינו מקבל את עתירת המערער במלואה. בית המשפט מצא כי המשיב המשיך בעבודות הבנייה למרות צו הפסקה והפסקה והגשת כתב אישום, תוך הפגנת זלזול בוטה בצווי בית המשפט. בעוד שלמשיב טענות המקלות בחומרת העבירה, לרבות התקדמות תכניות הקרקע והציפייה לשינוי חוקי הייעוד, הדגיש בית המשפט את הזלזול המופגן בהליכים משפטיים. השופט ציין כי במקרה זה הנסיבות חמורות פחות מאשר בתקדימים קודמים, והבנייה לא נעשתה בשמורת טבע או בשטח מוגן. בנוסף, השופט מצא את הטענה כי בנייה בלתי חוקית מאלצת את הרשויות לקבל אותה מנוגדת לאינטואיציה ואינה ראויה. למרות שבית המשפט הכיר בטווח הענישה הנמוך יותר בגין בנייה בלתי חוקית, הוא בחר שלא להטיל עונש מאסר, בהתחשב בגילו של המשיב ובסבירות לביצוע עבירות עתידיות. במקום זאת, הוגדל הקנס ל-120 אלף שקל, שישולמו בתשלומים חודשיים, עם תנאי למאסר במקרה של אי תשלום. השופט פסק גם על דמי התחייבות גבוהים יותר והוציא צו איסור שימוש במבנה עד לקבלת היתר. יתר החלטותיו של בית משפט קמא נותרו בעינן. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ומסמן את סיום התיק.