ע"א 15/83

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור ולערעור שכנגד על הסכם מכר נכס. המוכרים (המערערים) לא עמדו בהתחייבויותיהם החוזיות בכך שלא פדו משכנתא וסיפקו את האישורים הנדרשים, ואילו הרוכשים (המשיבים) איחרו במספר תשלומים. המוכרים ביטלו את ההסכם בשל עיכובים חוזרים ונשנים של הרוכשים בתשלום. הרוכשים טענו כי אי עמידתם של המוכרים נימקה את איחור התשלומים וכי הביטול אינו תקף. בית המשפט המחוזי הסכים עם הקונים, מה שהוביל את המוכרים לערער, ואת הקונים לערעור נגדי לאכיפת החוזה. בית המשפט העליון קבע כי טענתם המקדמית של המוכרים בדבר סופיות פסק דינו של בית המשפט המחוזי בסוגיית המשכנתא אינה תקפה, שכן המשיבים יכולים לערער על הסעד שנדחה מהם. בערעור העיקרי קבע בית המשפט כי ניסוחו הברור של החוזה מלמד על הפרת המשיבים וכי למוכרים עומדת הזכות לבטלו. בית המשפט דחה את טענת המשיבים כי החוזה ראה במשכנתא תנאי מוקדם לכל התשלומים, וקבע כי הוא חל רק על התשלום הראשון. באשר לערעור שכנגד, אישר בית המשפט המחוזי את דחיית טענת האכיפה על ידי בית המשפט המחוזי מחוסר ראיות מספיקות. פסק הדין דן גם בתפקידם של סעיפי חוזה שנמחקו בפרשנות, והגיע למסקנה כי הם מהווים ראיה קבילה, במיוחד בחוזים אחידים. בית המשפט פירש את החוזה ככזה שאינו מוותר על זכות הביטול במקרה של הפרה יסודית ולא מצא חוסר תום לב בביטול. השופט בך פסק לטובת המערערים, קיבל את ערעורם, דחה את הערעור שכנגד והורה למשיבים לכסות את הוצאות המשפט של המערערים. ממלא מקום הנשיא שמגר והשופט נתניהו הסכימו.