עמ"נ 57663-02-23

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת הנוגעת להיטל השבחה על חלקת קרקע. הוועדה המקומית טענה כי מינוי שמאי מייעץ פוגע בזכות הטיעון שלהם וחוששים משוא פנים. עם זאת, ועדת הערר מינתה את גב' ג'רבי, מתוך אמונה כי ניסיונה הקודם בטיפול במקרה דומה יועיל להליך. עוד ציינה ועדת הערר כי הוועדה המקומית לא התנגדה למינוי זה קודם לכן, ובכך יצרה מניעה פרוצדורלית לטענותיהם. בית המשפט הסכים עם החלטת ועדת הערר, וציין את היתרונות של שמאי אחד לכל התהליך. באשר להיטל ההשבחה, הוועדה המקומית ובעלי הקרקע חלוקים בשאלה באיזו מידה תרמו תכניות שונות, קרי תכניות א' ו-ג', להשבחת הקרקע. השמאי המייעץ וועדת הערר הגיעו שניהם למסקנה כי תכנית ג' לא תרמה לשיפור כלשהו. עם זאת, בית המשפט התערב וקבע כי מסקנתו של השמאי המייעץ התבססה על פרשנות משפטית של הוראות התכניות, שהיא סמכותו של בית המשפט. בית המשפט קבע כי תכנית ג' אכן שיפרה את שימושיות הקרקע והסירה מכשולים הקיימים בתכנית א', ועל כן יש להתחשב בה בחישוב היטל ההשבחה. שיטת החישוב בה השתמשה השמאי המייעץ נמצאה סבירה ונתונה לשיקול דעתה, ועל כן החליט בית המשפט שלא להתערב בעניין זה. עם זאת, ועדת הערר תבחן מחדש את סוגיית ריבית הפיגורים לאור החלטת בית המשפט בדבר תרומתה של תכנית ג' להשבחת הקרקע. לבסוף, נדחו ערעורי בעלי הקרקע על עצם עקרון היטל ההשבחה, והם חויבו בהוצאות משפט. הוועדה המקומית הצליחה בעררה בעניין פרשנות תכנית ג', והעניין הוחזר לוועדת הערר לדיון מחודש, בהתחשב בקביעות בית המשפט.