רע"א 23371-11-21

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור בעניין פסיקת הוצאות, שכן היא שמורה למקרים חריגים בהם אין לתובע סיכוי להוכיח את תביעתו. הבקשה התייחסה לטענות האחרות התקבלה שכן היא משפיעה על קיומו וניהולו של ההליך. לגופו של עניין, הערעור התקבל בחלקו וחלק מהטענות נדחו על הסף. תביעת לשון הרע בגין התבטאויות שנאמרו במהלך שימוע נדחית שכן הפרסומים מוגנים לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, המקנה חסינות מוחלטת לפרסומים שנאמרו במהלך דיונים שיפוטיים. חסינות זו חלה על עו"ד מזרחי, שאמר את הדברים המדוברים, אך לא על עו"ד ארדן, שלא היה צד לתיק. עם זאת, מאחר שהתביעה לניצול לרעה של ההליך המשפטי הוגשה רק על ידי לוי ולא על ידי עו"ד מזרחי, האחרון נמחק מהתיק בטענה זו. ההחלטה גם מבטלת את סעיף 17 לפסק דינו של בית משפט קמא, שעניינו גילוי מסמכים, כפי שניתן בטעות. לפיכך, יתר קביעותיו של בית משפט קמא עומדות בעינן, והפיקדון יוחזר למבקשים. המשיב, לוי, יישא בהוצאות הבקשה ובשכר טרחת עורך דין, בסך 8,000 ₪.